בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, שוק הרכב היה מוחלק לסגמנטים מאוד ברורים: מכוניות הסדאן היו פופולריות מאוד, דגמי מיני עדיין לא זכו לפופולריות לה הם זוכים היום, ואם רציתם ג'יפ – המשמעות הייתה רכב 4X4 גדול, גבוה וזללן דלק. היו כמובן יוצאים מן הכלל, אך הקרוסאוברים כפי שאנחנו מכירים אותם היום לא התקיימו אז כמעט בכלל.
אבל כפי שבעולם הרכב הבינו שאפשר לקחת פלטפורמה של רכב משפחתי ולהלביש עלייה מרכב קרוסאובר – מה שיהפוך אותה לג'יפ – אבל לא באמת – בעולם הרכב הבינו שאפשר לעשות את זה באופן רוחבי בכל סגמנט שהוא. טויוטה מיישמת את הפרקטיקה הזו בצורה ממש גורפת, כאשר אפילו ההפרדה הברורה מאוד בתוך דגמי היצרנית בארץ (אייגו, יאריס, קורולה, CHR וראב 4) הולכת לאחרונה ומטשטשת – והדרך נראית בהחלט כאילו כמעט לכל דגם על המדף של היצרנית בארץ יש אפשרות בחירה של קרוסאובר.
אז נכון, מצב המלאים והמשברים החוזרים ונשנים בשוק הרכב לא בדיוק מאפשר לנו להכנס לאולם תצוגה ולבחור מכל הבא ליד יחד עם הבטחה לאספקה בתוך ימים עד שבועות בודדים. אבל זה לא עוצר את המגמה שקיימת בטויוטה, ובין שלל דגמי היצרן שמטשטשים את הריחוק בין רכבים "רגילים" לקרוסאוברים, נמצאת הטויוטה יאריס קרוס. זו הוצגה בשנת 2020 כקרוסאובר המבוסס על היאריס בדורה העדכני, עם הבטחה למידת חיסכון קרובה במיוחד לאחות הקטנה והוותיקה. כעת היא מגיעה אלינו בכדי לבדוק לעומק – עד כמה ההבטחה לחיסכון מתקיימת בטויוטה יאריס קרוס היברידית.
שפה עיצובית מוכרת
עוד מהתמונות של הדגם, שהושק בעולם לקראת סוף 2020, ניכר היה שהמעצבים רצו להביא לעולם דגם שממש לא תהיה אפשרות לטעות בשורשיו – והצליח להם בזה בגדול. מספיק שאתם קצת מעורים ומתעניינים בעולם הרכב – ובוודאי שקשה מאוד לפספס שהיאריס קרוס היא למעשה יאריס – אבל בקרוסאובר. בחזית הדמיון קל, אך מהצד הוא הולך ומתגבר – ובחלק האחורי הן דומות במיוחד. אנחנו אפילו ראינו טיפ טיפה דמיון ללקסוס RZ החשמלי החדש שהוצג ממש לאחרונה.
יחד עם זאת, ולמרות הדמיון הברור ליאריס, היאריס קרוס מציגה עיצוב מעניין וקומפקטי למראה. היא גדולה ומנופחת אבל לא במידה שנראית מאיימת לעין למי שאוהב מכוניות קטנות, הכניסה אליה נוחה במיוחד ובכל הנוגע למראה – כאמור, למרות הדמיון – היא מצאה חן בעיננו אף יותר מהאחות הקטנה. לתחושתי, צבע בהיר מבליט בצורה הרבה יותר נאה את הקימורים החביבים של הרכב מעל לגלגלים למשל, ואלו – אגב – ממשיכים גם על מכסה המנוע.
כמו במקרים של גרסאות היברידיות רבות אחרות לדגמי בנזין, גם היאריס קרוס דואגת להזכיר לנו שמדובר בדגם היברידי ולא במכונית בנזין: בדומה לדגמי טויוטה ההיברידיים האחרים, ההילה הכחולה סביב הלוגו מלפנים נמצאת גם כאן, וכמובן שאי אפשר בלי תגית ה"הייבריד" על דלת תא המטען ומעל לבתי הגלגלים הקדמיים משני צידי הרכב.
סביבת נהג מוכרת גם היא
זה משעשע לראות כיצד יצרניות שמשווקות דגם מסויים בגרסאת 5 דלתות לצורך העניין, ובגרסאת קרוסאובר לצידו, מייצרות שני דגמים שנראים מאוד מאוד שונים – ובדרך כלל, ההבדלים האלו מתחדדים כאשר נכנסים פנימה. דווקא במקרה של היאריס קרוס היא הרגישה לנו בבית – בדיוק כמו טויוטות עדכניות אחרות בגזרה ההיברידית.
את פנינו מברך לוח שעונים שחלקו הארי דיגיטלי, והוא מציג את שלל הנתונים שהיינו יכולים לדמיין, כאשר משני צידו מחוונים אנלוגיים – מד דלק וחום מנוע מימין, ומד צריכת האנרגיה / רגנרציה משמאל. לוח השעונים ברכב המבחן הינו בעברית מלאה, והתפעול שלו נעשה בקלות דרך המוני הכפתורים שעל ההגה הקטן והנוח. הכפתורים שולטים למעשה בכל מה שאנחנו צריכים, הן במולטימדיה והן בלוח השעונים, והם מאוד אינטואטיביים.
מערכת המולטימדיה כאן תומכת באנדרואיד אוטו, וכפי שאנו רגילים במקרה של רכבים שתומכים בה – היא עבדה לעילא מרגע החיבור הראשון ועד להחזרת רכב המבחן. גם מערכת המולטימדיה עצמה כולה בעברית, ולא משנה כמה חפרנו בתוכה – לא מצאנו ולו משפט אחד שיצא מגוגל טרנסלייט, שגיאת כתיב או אפילו פסיק שלא במקום – הכל תקין ותקני לחלוטין, אם כי קצת יותר עמוס ממה שאנו רגילים ופחות אינטואטיבי לשימוש.
את מסך המולטימדיה מקיפים מספר כפתורים פיזיים לצורך גישה מהירה לפריטי תפריט נבחרים, כמו תפריט ראשי, ניווט או רדיו. שתי חוגות פיזיות בפינות התחתונות של מסך המולטימדיה שולטות על הווליום והכיוון של הרדיו – בדיוק כמו שאנחנו אוהבים (כמובן בנוסף לשליטה ישירה מההגה), ומתחת למסך – במיקום עמוק וקצת משונה – זוג פתחי המיזוג, לצד משטח אחסון שהתאים לנייד.
הלאה משם יש לנו את פקדי השליטה על מערכת מיזוג האוויר – פיזיים כמובן, בדיוק כפי שאנחנו אוהבים – ומתחת לאלו נמצא משטח אחסון נוסף, בו גם נמצא שקע ה-12V. עוד כמה שטחי אחסון קטנים מאכלסים את הקונסולה המרכזית והדלתות, כאשר משענת היד (הנוחה להפליא, למרות קוטנה) לא משמשת כלל כתא אחסון. גם כפתורי השליטה על מצבי הנהיגה נמצאים בתחתית הקונסולה המרכזית, ונדבר עליהם בהמשך.
המושבים נוחים מאוד, אף יותר ממה שהיינו מצפים בסגמנט זה. התחושה האישית שלי הייתה שהם בול במימדים הנוכנים, ולמושב הנהג והנוסע אותן אפשרויות כיוונון ידניות זהות – כולל כיוון לגובה. פרט אחד קצת משונה היה בחירת העיצוב של ידית הפתיחה של הדלת – זו המכונית הראשונה שמגיעה אלינו למבחן, בה האזור הזה בדלת "מחולק" לשתי קומות – בעליונה ישנו פאנל השליטה על חלונות החשמל, ובתחתונה – בהיחבא משהו, ואף ללא תאורה – ידית הפתיחה. יכול להיות שבימים הראשונים זה יהיה קצת מוזר כפי שזה היה לנו, אך לקראת סוף המבחן כבר היינו רגילים לכך לחלוטין, ויש בכך אפילו משהו מרענן.
לנוסעים מאחור יש קצת פחות מקום – על חשבון תא מטען במימדים יפים לסגמנט
כאשר מייצרים קרוסאובר במימדים שצריכים להיות פלוס מינוס תואמים ליאריס, ישנן פשרות מסויימות שצריך לעשות: אי אפשר לייצר רכב היברידי במימדים האלו, בו יהיה שפע של מקום לנוסעים מלפנים, מאחור ותא מטען גדול; צריך להתפשר בייצורו על משהו. כל יצרן עושה את הבחירות שלו, ובטויוטה הגיעו למסקנה שבתור רכב אשר יכול להתאים למשפחה צעירה, המחיר של הנעה היברידית חסכונית, תא נוסעים מרווח ותא מטען גדול -יגיע בדמות מושבים אחוריים מצומצמים יותר.
שני נוסעים מבוגרים ממוצעים יכנסו לשם בלי בעיה, אך הם לא יהנו משום פינוק פרט למקום אחסון בדלתות. אפילו חביבנו – המושב המרכזי שנפתח למשענת יד – אינו בנמצא. הסיבה לצמצום הזה היא – כאמור – ההחלטה של טויוטה ללכת על כיוון של מרווח נדיב לנוסעים מלפנים ותא מטען נדיב במיוחד, למרות העובדה שמדובר ברכב היברידי.
לעומת המושבים האחוריים הטובים וצפופים במקצת, תא המטען נהדר: כל הציוד שלנו, ואף דברים שחיפשנו "להעמיס בכוח" נכנס בקלות והיה עוד הרבה מקום. גם עגלה תכנס לכאן בקלות, ואם בא לכם ממש להתפרע – עגלה, קניון בסופר ותיק אימונים (וגם אז יישאר עוד קצת מקום). ההפרדה בין תא המטען למושבים האחוריים לא נעשית באמצעות פאנל פלסטיק מרופד, כפי שאנחנו רגילים, אלא באמצעות משטח גמיש שמאוד הזכיר לנו צלון. גם כאן, לתחושתנו, מדובר בפריט שנעשה מתוך מחשבה על רוכשים פוטנציאליים, והוא מתפרק בקלות ובזריזות ואינו דורש שבירת ראש בהנדסת ההכנסה שלו לחלק הקדמי של הרכב. מתחת לרצפת תא המטען ישנה ערכת הניפוח בתוך סט הקלקלר השחור המפורסם.
מערכת היברידית קטנה, אך חסכונית במיוחד
לטויוטה יאריס קרוס היברידית מנוע ה-1500 סמ"ק שאנחנו מכירים מהאחות בסגמנט המיני יחד עם מערכת היברידית. מאיזה שהיא סיבה, הנתון של גודל הסוללה אינו משהו שמפורסם בריש גלי – ולא ברור לנו כל כך למה. גודלה עומד על כ-0.76 קוט"ש, ויחד עם מנוע הבנזין המערכת מפיקה כאן כ-92 כוחות סוס צנועים, אשר מעבירים את הכוח לגלגלים הקדמיים באמצעות גיר רציף.
הנתון של גודל הסוללה הפתיע אותנו בתחילה, גם בגלל שאנחנו רגילים להיברידיות עם גודל סוללה של קוט"ש אחד ומעלה, וגם בגלל שלטויוטה יאריס קרוס הייבריד יש כפתור EV MODE שמאפשר נסיעה על חשמל בלבד לבחירת המשתמש. אך ככל שהמבחן התארך והקילומטרים הצטברו, הבנו שעם כל הכבוד לנתון המספרי של גודל הסוללה, הוא כנראה בדיוק מה שהיה צריך בכדי לייצר קרוסאובר היברידי חסכוני.
צריכת הדלק במהלך המבחן בטויוטה יאריס קרוס הייבריד עמדה על ליטר ל-20 קילומטר, בלי מאמץ מוגזם אך גם בלי התחשבות יתרה. אין לנו כאן שום מידה של שליטה על הבלימה הרגנטיבית – פרט להעברת הגיר מ-D ל-B, הוא מגביר את עוצמת בלימת המנוע ועל הדרך גם את קצב טעינת הסוללה תוך כדי נסיעה, בדומה לדגמי טויוטה אחרים.
הגיר הרציף עושה עבודה טובה מאוד בנסיעה ובמקרים מסויימים אפילו שכחנו שמדובר באחד כזה. העברת הכוח מתבצעת בצורה חלקה ולמרות שגירים כאלו נוטים לעיתים להיות עצלים בתגובתם, הגיר של היאריס קרוס הייבריד עשה עבודה מצויינת ונתן פידבק כמעט מיידי בכל מקרה בו הוא נדרש לכזה, במיוחד במצב הנהיגה "Power".
למערכת ההינע שלושה מצבי נהיגה, הראשן בהם הוא כאמור המצב לעיל – אשר צובע את לוח השעונים במעט אדום, מחדד את תגובת המצערת ומשחרר למעשה את מלוא ההספק והעוצמה שאנחנו מבקשים להוציא מהרכב (ושהוא, כמובן, מסוגל להוציא). מצב הנהיגה השני נטול השם – קראנו לו "נורמל", ווהא שומר על איזון מסויים בין המצב הראשון והעוצמתי לבין המצב השלישי – הוא מצב ECO. שם, תגובת המנוע נחלשת מעט יותר, והחיסכון מתחזק משמעותית.
לשלושת אלו, ישנה אפשרות של בחירה בשימוש בחשמל בלבד – EV MODE. זה מאפשר, למרות גודל הסוללה, להעביר את הרכב למצב נסיעה על חשמל בלבד. המרחק והמהירות אותם אתם גומעים על ידי חשמל ישתנה כמובן בהתאם לכמות החשמל שיש בסוללה (ואם אין בה מספיק, הרכב לא יתן לכם לעבור למצב זה), והיא מיועדת בעיקר ליציאה מהמקום ונסיעה במהירויות נמוכות. יחד עם זאת, זה נחמד מאוד שמצב הנסיעה הזה קיים כאן – ובשימוש נכון עם היכרות של הרכב – הוא יכול לחסוך לא מעט דלק.
איך זה נוסע?
אז בתור רכב שכוייל לחיסכון בדלק (אומנם לא מקסימלי, אבל נרחב בהחלט) – הקרוסאובר הקטן הזה נוסע ממש לא רע. לצפות להרים וגבעות ממנוע 1500 סמ"ק אטמוספרי שמשודך לגיר רציף יחד עם מערכת היברידית בעלת סוללה קטנה יביא בעיקר לאכזבה, אך כרכב שצריך להיות נוח וחסכוני – היאריס קרוס הייבריד נוסעת נהדר, ומצבי הנהיגה מאפשרים את הטאצ' הסופי במידת הצורך יחד עם כפתור ה-EV MODE.
היא מגיבה היטב, הבולמים שלה טובים מאוד וגם אם לוקחים איתם סיבוב קצת מהר מיכולתם – הם לא ממהרים לקרוס, ובמקום זאת מאותתים לנהג שזה הגבול. המבנה הקטן של הרכב יחד עם המשקל הרב שממוקם מלפנים יוצרים לעיתים שקיעה של הפרונט בבלימות חזקות, אך גם כאן – בדומה לידיות הפתיחה של הדלת – מדובר במשהו שמתרגלים אליו דיי מהר ולומדים להתנהל בצורה נכונה איתו.
בידוד הרעשים בתא לעומת זאת לא כפי שאנו רגילים מדגמי טויוטה אחרים, והוא לוקה בחסר. רעשי רוח, כביש ומנוע חודרים לתא הנוסעים דיי מהר, וכנראה שזה הוא מחיר העיצוב של היאריס קרוס הייבריד והדרישה הנרחבת לחסכון בדלק. את עיקר הרעש שמענו מהמראות – דבר לא חריג כלל – אך גם המנוע הצטרף לא מעט, בעיקר בעת קיק-דאון או יציאה לעקיפה במהירויות של מעל ל-100 קמ"ש. לכל זה, התווספו גם רעשי הצמיגים על הכביש – והנסיעה לא שקטה כמו שטויוטה יודעת.
היאריס קרוס הייבריד מאובזרת כמעט בכל מערכות הבטיחות הסטנדרטיות בסגמנט זה: זיהוי תמרורים, שמירה אקטיבית על נתיב, בלימה אוטונומית והתראה על שכחה במושב האחורי. אין לה חיווי שטח מת במראות, אך הקרוז קונטרול האדפטיבי שלה – שכולל זחילה בפקק – פשוט מצויין, והוא אפילו הקרוז קונטרול האדפטיבי היחיד שפגשנו עד כה שקצת פחות "מנומס" מהמערכות שאנחנו מכירים. המערכת ידעה לשמור על מרחק קרוב מספיק לרכב שלפנינו כך שיהיה בטח, אך מנגד – לא יזמין כל דכיפין להכנס למקום הפנוי.
בשם החיסכון
טויוטה יאריס קרוס היברידית באה לתת לנו משהו שעד לפני כמה שנים היה כמעט בלתי אפשרי למצוא – קרוסאובר חסכוני בדלק. על הדרך, היא גם לוקחת מאפיינים רבים מדגמי טויוטה האחרים ומהחוזקות האופייניות ליצרנית היפנית, ומבהירה לנו שלמרות שמדובר בקרוסאובר קטן וחסכוני – לא צריך לחסוך בכל דבר באשר הוא: אם זה העיצוב, איכות החומרים או הנדסת האנוש.
היא מאובזרת היטב, נוסעת לא רע ביחס להספק הצנוע שלה, והכי חשוב – היא מציעה חבילה קרוסאוברית קומפקטית ונוחה, אשר לא תחנוק לכם את הכיס בכל פעם שתגיעו לתדלק: עם צריכת דלק של ליטר ל-20 קילומטרים, היאריס קרוס הייבריד מספקת חבילה קרוסאוברית טובה מאוד, ומגשימה באופן חד וחלק את היעוד שלה – להיות אחות גדולה ומוצלחת ליאריס הייבריד הקטנה.
בערוץ הטלגרם של פלאג מג תקבלו את מבחני הדרכים הכי חדשים לפני כולם!
מתלבטים לגבי מעברכ לרכב היברידי? המדריך לרכב היברידי יעשה לכם סדר!
טכני:
גודל סוללה: 0.76 קוט"ש
מנוע בנזין: 1,500 סמ"ק, שלושה צילינדרים אטמוספרי
הספק משולב: 92 כ"ס, הנעה קדמית
צריכת דלק במבחן הדרכים: 20 ק"מ לליטר
שגרת טיפולים: 15,000 ק"מ או כל שנה
מחיר רכב המבחן: 139,990 ש"ח
אחריות: 3 שנים או 100,000 ק"מ על הרכב, 7 שנים או 150,000 ק"מ על הסוללה
שירות: רשת מוסכי טויוטה הפזורים ברחבי הארץ
