מאז ומעולם, מרצדס תמיד להגיע לקדמת הטכנולוגיה ולהשאר שם. כל סופרלטיב אפשרי שהיה ניתן לדמיין על היצרן הזה כבר נאמר בכל מבחן דרכים בכל שפה שהיא מאז ומעולם, כך שלהלאות אתכם במי זה מרצדס ומה זה מרצדס אין טעם – סביר שכל חובב רכב, וגם רבים מאוד שלא, מכירים את היצרנית הגרמנית, שמעבר להיותה יצרנית הרכב שהיא כנראה המוכרת ביותר בעולם – היא אחד המותגים החזקים בעולם.
לפני מספר שנים, נפל דבר במרצדס – ובחברה הבינו שצריך להתחיל להתחשמל. מעבר להיצע ענף במיוחד של דגמי פלאג אין, ומיעוט דגמי הייבריד, בחברה החליטו "להקים" משפחת דגמים חדשה שתכלול תחת המטריה של מרצדס את כלל הדגמים החשמליים של החברה בעת הנוכחית – זוהי משפחת מרצדס EQ. השאיפה הגדולה של מרצדס היא שמתישהו, משפחת ה-EQ תחליף לחלוטין את כל דגמי הבעירה הפנימית של החברה – לפחות באירופה – אך כעת, משפחת ה-EQ מתרכזת בעיקר בלהציע אלטרנטיבה חשמלית למרבית המשפחות הקיימות בליין-אפ הענף עד סחרור של החברה. את התקוות הכי גדולות לעולם החשמלי, נכון לכתיבת שורות אלו, תולים במרצדס ב-EQE, אותה לקחנו למבחן המקיף ביותר שנערך בפלאג מג עד כה (לפחות בוידאו).
יעילות ויזואלית
ה-EQE היא הדגם הכמעט עדכני ביותר שנחת בארץ ממשפחת ה-EQ (העולה החדשה האחרונה היא דווקא האחות הקרוסאוברית, EQB, עם שבעת המושבים, שהגיעה זמן קצר במיוחד לפני עליית המבחן לאוויר) – ובדיוק כמו שאר דגמי המשפחה, המאפיינים העיצוביים שמלמדים אותנו עם השנים שמדובר במרצדס חשמלית נוכחים גם כאן: אם אלו הג'אנטים הגדולים עם העיצוב המאוד ייחודי וחריג בנוף של החבר'ה ממינכן, הגריל הענק והאטום עם מאות פיסות של לוגו מרצדס עליו לצד אותו הלוגו המוכר במרכזו, החלק האחורי הקטום-משהו במראה שלו (אפ"י שהוא מכיל תא מטען סביר בהחלט – על כך בהמשך), וכמובן – תגיות ה-EQE על גבי דלת תא המטען- ובצמוד לקורה A.
קשה לומר מה היו התגובות לרכב זה במקרה של נשיאת לוגו שונה, אך הלוק הסולידי משהו של הרכב (במיוחד בצביעה הכסופה בה קיבלנו את רכב המבחן) לצד הלוגו של מרצדס מבהיר מהר מאוד במה מדובר. ולמי שיש ספק – מספיק לזהות את מדבקות התקע החשמלי שמפוזרות גם הן במספר נקודות ברחבי הרכב – והרי לכל חובב תועה – זו מרצדס חשמלית, וייתכן וזו הראשונה שאותו חובב נתקל בה מימיו.
לעיצוב האליפטי-משהו מבחוץ יש סיבה מאוד טובה, והיא מקדם הגרר של הרכב. בכדי לפשט את המונחים המורכבים, כמיטב המוסרת כאן בפלאג מג – נסביר כי מקדם גרר הוא מספר שמייצג את ההתנגדות האווירודינמית שיוצר עצם כלשהו בתנועה נתונה. במילים אחרות – עד כמה ה-EQE יעילה מבחינת האוויר שזורם סביבה. משאית מרצדס אקטרוס למשל, שהוא בעצם מעיין מלבן ענק – תהיה לא יעילה בעליל, אך ה-EQE היא בין הדגמים היעילים ביותר מבחינה אווירודינמית שמרצדס ייצרו.
עד כאן לסיבות הטכניות, וכעת נחזור חזרה לעולם האמיתי – ונציין כי העיצוב הזה הוא בהחלט לא משהו שרואים כל יום. כמעט ובלתי אפשרי למצוא בחזית של הרכב, או למעשה בשום מקום פרט לדלת תא המטען – זוויות חדות ואגרסיביות. הכל מאוד מאוד מעוגל-על-גבול-האליפטי, ומה שבעצם שובר את כל הקו הזה היא, כאמור, דלת תא המטען – שנראית קצת כאילו חתכו אותה לפני הזמן. המראה הזה בא לעשות את העבודה – ולהזכיר לנו שזו חשמלית, אבל של מרצדס.
החגיגה האמיתית מתחילה מבפנים
רשימת האבזור של המרצדס EQE יכולה להיות יותר ארוכה ממגילת העצמאות. במבחנים שלנו אנחנו מתייחסים בעיקר לדברים היומיומיים והמהותיים לשימוש שכזה, ואפילו אם נשתדל לצמצם ככל האפשר את הדברים האלו עדיין ייקח לנו שעות לסיים. להלן עיקרי הדברים: בקרת אקלים מפוצלת עם שלושה אזורים, מושבים קדמיים מתכווננים חשמלית ממשענת הראש ועד ההדום, עם שלושה זכרונות ותמיכה לגב התחתון (מדובר במושבים זהים עם כיוונון זהה וזכרונות זהים גם לנהג וגם לנוסע), סאן רוף כפול, חימום מושבים קדמיים, מיזוג נפרד ליושבים מאחור (האזור השלישי של בקרת האקלים), כיוונון חשמלי להגה, מסך מולטימדיה עצום, לוח שעונים דיגיטלי, משטח טעינה אלחוטי, שפע של שקעי USB להטענה (שימו לב שבכדי לטעון כל דבר שהוא – יש צורך בכבל שהוא USB טייפ C משני צידיו!), המון תאי אחסון, תאורת אווירה מגניבה להחריד, מערכת שמע מתקדמת של חברת Burmester, תאורת לד אקטיבית מלאה (שכבר ראינו דוגמה ליכולות של מערכת זו במבחן למרצדס EQV – וגם כאן סיימנו את המבחן אחוזי פלצה מכמה שהמערכת הזאת מצויינת), כמות אדירה של מערכות בטיחות, קרוז קונטרול אדפטיבי הטוב ביותר שנתקלנו בו עד היום בכל כלי רכב שנבחן אצלנו, פתיחת תא מטען חשמלית, הגה מתכוונן חשמלית ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד.
את פני הנהג מברכת (אחרי שדרשנו זאת ממערכת המולטימדיה) מערכת המיזוג שמיד עם פתיחת הנעילה מתחילה להזרים אוויר קריר לפנים הרכב – פטנט שקיים אצל לא מעט רכבים חשמליים, והוא מבורך. לוח השעונים הדיגיטלי הגדול מתעורר לצד מערכת המולטימדיה עם המסך הענק שלה, ובואו נשים את הדברים על השולחן: אם אייפון נחשב כטלפון עם ממשק המשתמש הטוב והיעיל ביותר בתחומו, הרי שמרצדס היא האייפון של יצרניות הרכב המסורתיות בכל הנוגע לממשק המשתמש.
המערכת סופר יעילה, אינטואטיבית, וקלה להחריד לשימוש – על אף כמות בלתי נתפסת של מערכות ואפשרויות, במרצדס סידרו הכל לכמה עשרות בודדות של תפריטים שקל ונגיש מאוד להגיע אליהם, הן בשימוש במסך המולטימדיה עצמו והן בשימוש בכפתורים שעל ההגה. כן, זה עד כדי כך פשוט, שהכפתורים על חלקו הימני של ההגה לא שולטים רק על הווליום – הם שולטים בכל מערכת המולטימדיה. אפילו נושא השליטה על המיזוג עם מסך המגע לא איום ונורא – ולמרות סלידתנו הגורפת מהנושא, מרצדס עשתה פה עבודה טובה.
העיצוב מבפנים הרגיש הרבה פחות סולידי ומאופק, כאילו המהנדסים היעילים מגרמניה עבדו על פנים הרכב של ה-EQE באיזה מסיבת גיבוש של היצרן במקבילה הגרמנית לאילת. על גבי משטחי פלסטיק סופר איכותיים שמשתרעים מדלת לדלת יש לנו מגוון ענק של לוגואי מרצדס קטנטנים וקטנטנים מעט פחות, פס תאורת האווירה משולב בחלקו העליון של לוח השעונים ועד לקצה של סביבת הנוסע שליד הנהג, אבל לא רק – יש תאורת אווירה גם על גבי הכיסאות. זו, אגב, היא המגניבה ביותר שראינו עד היום – וחוץ מאפשרויות בחירה של כמה עשרות צבעים שונים, אפשר לבחור בשילובי צבעים כאלו ואחרים שמובנים מראש במערכת, וישנה אף פונקציה אחת – המגניבה ביותר – שמתאימה את מצב תאורת האווירה למצב הנסיעה. החלטתם לחרע את דוושת ההאצה במצב ספורט? תראו פעימות תאורה אדומה מתקדמות לרוחב הרכב אל עבר לוח השעונים. נסעתם ביעילות? הפעימות האדומות יתחלפו בכחולות שיתגלגלו להן אל מחוץ ללוח השעונים.
זוכרים את מערכת הרמקולים של חברת Burmester? אז למערכת הזאת יש חלק באחד מהקטעים הכי מגניבים של ה-EQE בפרט ואחד מהקטעים המגניבים ביותר שראינו ברכב חשמלי עד היום בכלל. אומנם לא מדובר באקט חסר תקדים, אבל הוא כנראה בין המתקדמים שקיימים היום בשוק: ה-EQE יודעת למלא את תא הנוסעים בצליל מנוע ממוחשב. למעשה, היא מאפשרת לכם בחירה בין שניים שכאלו: אחד דומה מאוד לצליל מנוע בנזין אימתני, רק בלי כל כאבי הראש המתלווים אליו כאשר מדובר במנוע בנזין אמיתי, והשני הוא כנראה משהו חללי ועתידני הרבה יותר, שנע בין צליל של מנוע בנזין סופר מתקדם וחכם לצליל שהיינו עלולים לשמוע מצלחת מעופפת. הסאונד הזה, אגב, מדוייק להפליא ומשתנה בין תאוצה עדינה, עוצמתית, לרגנרציה עדינה ועוצמתית. מדובר במנגנון חסר כל תוכלת קיומית לרכב, אבל אני נשבע לכם – זה אחד הדברים הכי מגניבים שנתקלתי בהם בעולם הרכב בכל שנות עבודתי בתחום, וזה בהחלט מעלה חיוך בכל נסיעה מחדש, גם אחרי כמה מאות רבות של קילומטרים בתא הטייס של ה-EQE. אם תרצו להאזין – תעדנו את שתי אפשרויות הסאונד במבחן הדרכים לעיל.
יש גם נוסעים מאחור, ויש להם קצת פיצ'פצ'קס משלהם
ברגע שעוברים אחורנית, העיצוב היפיפיה ממשיך גם שם. תאורת האווירה, השימוש באלומיניום הסופר איכותי, המושבים היפיפים, הכל ממשיך כרגיל, ואם תרימו את ראשכם אל על – תראו שחלקו האחורי של הסאן רוף, זה שנמצא מעל ראשיכם – מרגיש אפילו מעט יותר גדול מזה של החלק הקדמי. לנוסעים מאחור ישנה גם מערכת בקרת אקלים נפרדת עם שני אזורים משלהם! כך שכל נוסע יכול להחליט איזו עוצמה של מיזוג, ואיזה טמפרטורה הוא רוצה לעצמו. כמו כן, ישנם זוג שקעי USB טייפ C לצרכי טעינה למינהם – אבל שימו לב, שבדיוק כמו עם חלקו הקדמי של הרכב – יש צורך להתארגן בכבל שהוא USB טייפ C משני צידיו.
ושם זה בעצם נגמר. הפינוקים הרבים שאליהם התרגלנו בתא הנוסעים מלפנים אינם, וגם דברים שכן היינו מצפים לקבל ברכב ברמת המחיר הזאת לא נמצאים: המושבים נטולים כל אפשרות כיוון (חשמלי או ידני), אין חימום, וגם הידית שנמצאת במקומו של המושב המרכזי שאנחנו כל כך אוהבים – פשוטה למראה, עם מנגנון החזקת כוסות משונה במקצת, ומרגישה שאינה עומדת בקנה אחד עם שאר הרכב.
יחד עם זאת – למרות הספרטניות המסויימת בחלקו האחורי של הרכב, ניכר כי המהנדסים חשבו בעיקר על המרווח לנוסעים מאחור, והמרווח הזה בהחלט מזכיר קרוסאוברים חשמליים גדולים אותם בחנו בעבר. בין אם מדובר במרווח לראש, ובין אם לרגלים, יש ב-EQE לא מעט מקום מאחורנית, ואני לא אתפלא אם מדובר אפילו ביותר מרווח מאשר באחותה הבנזינית, ה-E Class, חלק נרחב מכך כתוצאה מבסיס הגלגלים הארוך יותר.
הנסיעה מאחורנית, למרות הספרטניות, מצויינת. הנוחות, בידוד הרעשים המעולה, הנסיעה הנעימה – הכל ממשיך, ולמעשה – אחרי שהתרגלנו להעדר האבזור מאחורנית, הנסיעה ב-EQE ממש לא משתנה בין המעבר קדימה לאחורנית. כפי שציינו לעיל, הדבר היחיד כאן שהרגיש קצת לא במקום בעיצוב החיצוני הוא תא המטען – שמרגיש קצת כאילו "נחתך" לפני הזמן – אך כאשר ניגשים אליו, מגלים שני דברים: הדבר הראשון הוא שהספרטניות המסויימת של אזור הנוסעים ממשיך כאן, ולמעשה – חוץ מלולאות קשירה לא תמצאו כאן שקעי 12V או חלילה וחס 220V, יש כאן תאורה ומגירה מתחת לרצפה ו… זהו. לפחות דלת תא המטען כאן נפתחת ונסגרת חשמלית, אך דוושה וירטואלית נעדרת גם היא.
מאירים את השממה – ולא רק עם הפנסים
במבחן של המרצדס EQV, כבר ראינו את מערכת התאורה המתקדמת של מרצדס. ה-EQE לוקחת את הנושא עוד הרבה צעדים קדימה: מערכת התאורה הגבוהה המתקדמת יודעת מראש מתי "להסתיר" רכבים שנמצאים ממול או לפנינו בכדי לא לסנוור את הנהגים, ויותר מכך: היא יודעת להעיר במכוון על שילוט בצורה מאוד ספציפית בכדי שזה לא יפריע לנו בנהיגה, ויש פה שילוב מאוד מעניין בין מערכת התאורה לבין פנים הרכב ומערכות הבטיחות.
כך למשל, כאשר אנחנו מעוניינים לעבור נתיב בלילה, וישנו רכב שנמצא בשטח המת שלנו – משולש ההתראה על גבי המראה יפעיל יחד איתו גם פעימות אדומות בתוך תאורת האווירה לכיוון בו נמצא הרכב (ימין או שמאל). מתקרבים יותר מידי לרכב שלפניכם – הקרנה תופיע על הקרקע לפניכם של רכבים שעומדים להתנגש. לא התראה קטנה על גבי ה-HUD המעולה בפני עצמו – אלא ממש צלמית קטנה שתוקרן על הכביש לפניכם, ממש מתחת ל-HUD – שמתריאה על ההתנגשות הקרבה והולכת. וזה לא מסתיים שם – סטיתם מנתיב? משולש לבן קטן יתריע על גבי הכביש עצמו שזה קורה. מעוניינים לעבור בין נתיבים והדרך פנוייה? צלמית קטנה של מסלול לבנבן תאיר לכם את הדרך, כאמור – בהקרנה על גבי הכביש עצמו.
מערכת חשמלית בין המשובחות כיום בעולם
למרצדס EQE סוללת ענק בגודל של 90.6 קוט"ש. זו אחת הסוללות הגדולות כיום בעולם הרכב החשמלי בעולם בכלל ובמרצדס בפרט, כאשר מעליה נמצאות רק המרצדס EQS וה-EQV, לצד דגם יוקרה בודד מהאופוזיציה הגרמנית. הטווח המוצהר של ה-EQE ברמת הגימור אלקטריק ארט עומד על 636 קילומטרים, טווח מרשים גם בהתחשב במימדי הסוללה ובמשקל הרכב שעומד על 2300 קילוגרמים תמימים פלוס מינוס.
אנחנו תמיד נגלה שיש פער בין הטווח המוצהר לטווח בפועל, והמצב לא שונה במרצדס EQE. יחד עם זאת, גילינו כאן את אחת ממערכות ההינע החשמליות המשובחות בעולם ובפרט בשוק הישראלי: היא יעילה במיוחד, מספקת טווחים לא פחות מפנטסטיים, ובוודאי שלעיצוב האווירודינמי המעולה יש לא מעט אחריות בנושא זה. ה-EQE נמכרת נכון לעת כתיבת שורות אלו עם הנעה אחורית בלבד, כאשר בסביבות אמצע הקיץ של 2022 צפויה להגיע גם גרסת AMG – ה-AMG החשמלית הראשונה אי פעם – שצפויה להגיע עם הנעה כפולה, אוריינטציה ספורטיבית בהרבה והרבה פחות התחשבות בטווח.
השילוב של המערכת היעילה, הנעה אחורית, סוללה גדולה ומחשב דרך סופר קר-רוח שאינו מאבד את הצפון עם כל תאוצה ואינו מציג מספרים סופר אופטימיים עם כל האטה הופך את חרדת הטווח להיסטוריה רחוקה. למעשה, זה הרכב החשמלי הראשון שלקחנו אי פעם, בו לא התחשבנו בטווח, פשוטו כמשמעו. ועדיין, ה-EQE הרשימה מאוד בנושא זה: שימוש נכון ברגנרציה (שמיד נדבר עלייה) ולצד התנהגות נכונה עם הרכב הובילו אותנו ללא פחות מ-596 קילומטרים תמימים.
הרגנרציה ב-EQE היא למעשה המקום היחיד בו יש לי טענה ממשית לרכב. המערכת עצמה מעולה ויעילה מאוד, אבל הטענה שלי נובעת מהעובדה שיש פה "רק" ארבעה מצבי רגנרציה. ניתן לנסוע בה עם רגרנציה מינימלית, "אחזור רגיל", "שיוב רב" – הוא השם שהעניקו למרצדס ל"נהיגה בדוושה אחת" (הגרמנים לא בדקו סתם בגוגל טרנסלייט או פנו לחברת תרגום – עושה רושם שבכדי לתרגם מאנגלית את "אחזור מקסימלי" הם פנו לאקדמיה ללשון עברית, ועד כדי כך הם מקפידים על פרטים קטנים), ומצב אחזור חכם – בו הרכב מחליט לבד כיצד לנהל את הרגנרציה. שלא תטעו – מצבי הרגנרציה הקיימים מעולים בהחלט ונותנים מענה פנטסטי, אך הטענה היא לכך שמרצדס משום מה המעיטה דווקא בהקשר זה.
סיימנו לבחון את הטווח ולנסוע ממקום למקום, והגיע הזמן לטעון. שקע הטעינה ממוקם מעל לגלגל האחורי ימיני, והוא מואר לצד כפתור לשחרור מהיר של מרצדס שאינו מצריך התעסקות עם פתיחה ונעילה של הרכב או גישה טלפונית לעמדת הטעינה. טעינה ביתית מתבצעת בקצב של 11 קילו וואט, בעוד טעינה מעמדה מהירה תתאפשר בקצב מקסימלי של 170 קילו וואט. בטעינה המהירה התנסנו פעם אחת בלבד לאורך המבחן, פשוט כי הטווח המעולה של הרכב לא הצריך מאיתנו להתמיד בטעינה ציבורית.
בטעינה הביתית לעומת זאת, ל-EQE יש בשורה של ממש – בעיקר למי מכם שנוסעים הרבה או רוצים לסיים את הסיפור במהירות גם בסביבת המטען הביתי. טעינה מלאה של הסוללה, מ-0 ל-100% בבית תארוך סדר גודל של 8 וחצי שעות, אך אם אתם מעוניינים בטעינה ביתית מהירה אף יותר – והתשתית שלכם מאפשרת זאת – תוכלו להזמין בעתיד את ה-EQE עם מחשב טעינה שתומך ב-22 קילו וואט במקום ב-11, ובכך לצמצם את זמן הטעינה הביתית בחצי. מדובר באופציה חשובה בהקשר הטעינה הביתית ואני מאוד מקווה שבשנים הקרובות נראה אותה יותר ויותר בשורות היצרנית.
מצבי נהיגה מובנים + בולמי אוויר אדפטיביים = התאמה כמו כפפה ליד
למרצדס EQE ישנם ארבעה מצבי נהיגה – שלושה מהם מובנים מראש, תחת השמות אקו, קומפורט וספורט, ומצב "אינדיבידואל" שמאפשר לנו להתאים את השליטה על כל אחד מהפרמטרים של מצבי הנהיגה באופן עצמי: לשלוט בתגובת המנוע, בשיכוך בולמי האוויר, ה-ESP ועוד. אין לנו אפשרות לשלוט על כל מצב באופן נפרד בפני עצמו והכל חייב להיות כחלק משליטה במצבי הנהיגה, אך עושה רושם שבמרצדס השקיעו המון מחשבה בהפיכת המצבים האלו למובנים, מובחנים ונוחים לשימוש.
בולמי האוויר של הרכב הם כנראה הפנינה המדהימה ביותר של הרכב בהקשר הטכני שאינו נוגע למערכת החשמלית. המערכת כאן אינה מערכת שסורקת את הכביש ומתאימה את עצמה, אלא כזו שמתאימה את עצמה בהתאם לפקודת מחשב באחד משלושה מצבי התאמה מראש. ניתן גם להנמיך ולהגביה את הרכב עפ"י דרישה ולקבוע הגבהה או הנמכה בעת כניסה לתוכו. מצב קומפורט ידאג שהבולמים יהיו רכים ונעימים לצד נסיעה גבוהה של הרכב בעוד מצב ספורט מנמיך אותו, ובכל מקרה – כאמור – ניתן לבחור לבד מה אנחנו מעוניינים לעשות. העדרה של מערכת אקטיבית שסורקת את הכביש למשל, לא מורגש בכל הנוגע לנוחות הנסיעה, ולמעשה – ה-EQE הזו היא בין מכוניות הסדאן הכי נוחות שיצא לנו לנהוג בהן, בין בכותלי מגזין פלאג מג ובין בעולם הרכב בכלל.
איך זה נוסע
אז הגענו לישורת האחרונה של המבחן עם שאלת מיליון הדולר (600 אלף שקלים במקרה זה), איך המרצדס EQE נוסעת? אני מניח שאם הגעתם עד לכאן אתם בוודאי מבינים שהיא נוסעת מעולה. המשקל של הרכב לא מורגש ביחס למנוע החזק שלו, הטווח כאן פנומנלי ומעלים לחלוטין את חרדת הטווח בכל צורה ודרך אפשרית, כל הנושא של תאורת האווירה וצלילי המנוע המדומים הופך את הנסיעה ברכב למגניבה וכיפית ומעלה חיוך בצורה שלא הורגלנו ברכבים חשמליים, ויש לנו שפע של אפשרויות התאמה ושליטה ברכב – הן ברמה העיצובית, כמו למשל תאורת האווירה עם עשרות האפשרויות, המושבים החשמליים, ועד לשליטה בצדדים הטכניים כמו אופן התאוצה של רכב, הבולמים ועוד.
המרצדס EQE לא חפה ממורדות: בראש ובראשונה מה שמציק לי הוא הבלימה הרגנטיבית. לכל אורך המבחן לא הצלחתי להפסיק לחשוב על מה המניע ל-4 מצבי רגנרציה בלבד, כשגם מצב "שיוב רב" אינו מאפשר באמת ובתמים נהיגה בדוושה אחת 100% מהזמן (יותר נכון לומר שעד 15 קמ"ש לערך אנחנו יכולים בהחלט לנהוג בדוושה אחת, אבל בעת התקרבות לרמזור הגיע הזמן לדפדף בין הדוושות). גם תא המטען הלא גדול במיוחד קצת גרע מהחוויה הכללית – לא כי הוא קטן מידי, הוא דווקא בגודל סביר – אבל היינו מצפים לאחד גדול יותר מרכב שכזה. יש כמובן גם את העדר התפנוקים מאזור הנוסעים מאחור, גם כאן – לא מדובר בהעדרות קריטית של דברים שמפריעה לנו אלא בעצם המצב הנבחר.
אבל, כפי שציפינו, הכל נבלע ברגע שיוצאים מהמקום ומתחילים לנסוע. למעשה, שוכחים הרבה מהדברים כאשר מגיעים לרכב ומסתכלים עליו, מדליקים אותו, רואים את המולטימדיה מתעוררת לתחיה ואת המושב וההגה החשמלי שבים למקום שנקבע להם. הטענות שלנו עצמנו הפכו לטיפה קטנה מאוד בים של המרצדס EQE המדהימה. עניינים אלו קיימים, אך הם לא גורעים במאומה מהחווייה הכללית המעולה של הרכב.
שורה סופית
ה-EQE היא חד משמעית אחת מהחשמליות הטובות כיום בישראל. הרכב הזה הוא תוצאה של יצרן "מסורתי" כפי שאנחנו קוראים ליצרניות כמו מרצדס, שהחליט לשים את מלוא כובד משקלו על ייצור רכב חשמלי מהמעלה הראשונה, וזה לחלוטין עבד כאן: זאת לא "סתם" E קלאס חשמלית, זו EQE, והקשר בינה ובין ה-E קלאס הוא כנראה רק במסגרת מה שקורה אצלנו בראש ולא מעבר לכך.
הסיבה לזה היא שבמרצדס לא עשו עוד מאותו דבר, אלא משהו אחר לחלוטין. המשהו האחר הזה, יחד עם זאת, הוא מרצדס בכל רמ"ח איבריו – ומי שהחזיק באחד מהדגמים הבכירים של היצרן בשנים האחרונות בהחלט ירגיש בבית בתוך ה-EQE גם אם ידרש לתקופת הסתגלות קצרצרה. ה-EQE מגלמת תקוות רבות הן של כלמוביל היבואנית והן של היצרנית עצמה בכל הנוגע להפיכתה ללחם ולחמאה של היצרן בעולם הרכבים החשמליים, ויש לה את כל הקלפים הנכונים לעשות זאת.
מי שמחפש רכב סופר טכנולוגי ויוקרתי יכול בהחלט למצוא כאן מענה כמעט חסר פשרות, מי שמחפש לעבור מרכב בנזין מקביל לזו – יעשה מעבר קליל ונוח, עם אפס של חרדת טווח, מי שחושש ממה שיקרה לסוללה בעוד 5 שנים או 100 אלף ק"מ – ישמח לשמוע שמרצדס נותנת אחריות על המערכת החשמלית ללא פחות מ-10 שנים או 250 אלף קילומטרים, כך שבהנחה שהתקציב שלכם מתאים – המרצדס EQE יכולה בהחלט להיות פתרון לרכב חשמלי.
יתרה מזאת, וכמו שקורה לעיתים קרובות לאורך ההיסטוריה עם מרצדס – יש כאן לא מעט פיצ'רים שעם הזמן נתחיל לראות בדגמים יותר עממיים וזולים של היצרן, בראשם – סוללה בגודל שכזה, שבתורה מציעה טווח כפי שהיא מציעה. כרגע במרצדס מתמקדים ברכבי מנהלים גדולים או בקרוסאוברים שיכולים להכיל את הסוללות הקיימות, אך לא מן הנמנע שה-EQE פתחה את הדלת להזרמת הטכנולוגיות האלו גם לדגמים בסיסיים יותר של היצרנית, ואם היינו צריכים לקרוא לה בשם של סרט – היינו משתמשים בראשון של מלחמת הכוכבים, "תקווה חדשה" לצד שמה בראש מבחן זה. התקווה שלנו לפחות, שחרדת הטווח תעלם מן העולם, התגשמה במלואה במהלך מבחן זה, ולצידה – בילינו מספר ימים ואלפי קילומטרים בודדים באחת החשמליות הטובות ביותר בעולם נכון לכתיבת שורות אלו.
יש קבוצה נבחרת שקיבלה למבחן הזה גישה לפני כולם! רוצים גם? הצטרפו לקבוצת הטלגרם של מגזין פלאג מג ותקבלו גם אתם את העדכונים הכי חמים, המבחנים הכי חדשים והחדשות הכי חשובות ראשונים!
מתלבטים לגבי מעבר לרכב חשמלי? המדריך לרכב חשמלי יעשה לכם סדר!
מה דעתכם על המרצדס EQE? בואו לדבר איתנו על זה בקבוצת הפייסבוק של מגזין פלאג מג – עוברים לרכב חשמלי
טכני
גודל סוללה: 91.7 קוט"ש
הספק: 297 כ"ס, הנעה קדמית
טווח חשמלי במבחן הדרכים: 596 ק"מ (טווח מוצהר – 636 ק"מ)
טעינה: עמדה ביתית / ציבורית – עד 11 קילו וואט, טעינה מהירה – עד 170 קילו וואט. בעתיד תוצע אפשרות של טעינה בקצב 22 קילו וואט מעמדה ביתית
זמן טעינת הסוללה: עמדה ביתית/ציבורית – 9 שעות בקירוב מ-0% ל-100%
שגרת טיפולים: כל 20,000 ק"מ או כל שנה, לפי המוקדם מבניהם
מחיר: 499,990 ש"ח, אגרת רישוי – 530 ש"ח. מחיר רכב המבחן: 599,000 ש"ח
אחריות: שנתיים אחריות ללא הגבלת ק"מ על הרכב, שנה שלישית אחריות יבואן, 10 שנים או 250,000 ק"מ על הסוללה (לפי המוקדם מבניהם)
שירות: מרכזי השירות של מרצדס ברחבי הארץ
