הקורונה, המלחמה באוקראינה, המיתון שמתדפק על דלתות העולם – הפכו את שוק הרכב הישראלי על פיו. אם עד לפני שנה לכל היותר יכלנו למצוא רכב פלאג אין ברמת מחיר של 150-160 אלף שקלים עם טווח סביר בהחלט, רמת איבזור מצויינת וזמני אספקה זריזים במיוחד – הרי שבימים אלו בהם עולה המבחן הזה – המחירים זינקו, המלאים הצטמצמו, והטווחים החשמליים נותרו זהים.
המעבר שעשה שוק רכבי הפלאג אין בארץ מתבטא בעיקר במחיר: הדגמים הפופולריים ביותר בשוק זה קיבלו תוספות מחיר של כ-20 אלף שקלים (חלקם יותר וחלקם פחות), דגמים אחרים (דוגמת הטויוטה פריוס פלאג אין) נעלמו מהנוף המקומי לחלוטין, וממש כשחשבנו שתחום רכבי הפלאג אין עומד להתחלק באופן ישיר בין שני דגמים פופולריים שמחירם זינק – מישהי הגיעה להוות חוצץ בדיוק בינהם ולהציע אלטנטיבה נוספת לכספו של מי שמחפש רכב פלאג אין עממי בפחות מ-200 אלף שקלים: זו הסקודה אוקטביה פלאג אין.
סקודה אוקטביה פלאג אין – עיצוב
לפני שנתייחס לעיצוב עצמו, אני חייב לומר מילה טובה לאנשי צ'מפיון על בחירה מוצלחת במיוחד של צבעים לרכבי המבחן שלהם: גם הפולקסווגן ID4 החשמלית וגם הסקודה אניאק החשמלית שבחנו בחודשים האחרונים הגיעו בצבעים כחולים נהדרים – בדיוק כמו האוקטביה פלאג אין שלפנינו (למרות שישנם הבדלי גוונים ניכרים – עדיין לא מדובר בצבע אפרורי ונטמע בהמון). צבע כחול עמוק שכזה עושה חסד לאוקטביה הסולידית ומאוד מבליט את הקווים הנאים של הרכב.
ויש לא מעט קווים נאים כאלו: מעבר לעיצוב הסדאן הקלאסי שהולך ונכחד מהעולם, יש ניגוד מגניב בין אזור המנוע המעוגל במיוחד (שמתחיל כמובן בגריל הסקודאי הגדול והלוגו הגדול על גבי מכסה המנוע) לבין כל מה שקורה לאחר תא הנוסעים – שם המצב מתרבע במקצת, ומסתיים בדלת תא מטען מעוצבת היטב עם יחידות תאורה נהדרות למראה – ובדומה למקרה של האניאק, גם כאן – חסר לנו מאוד הלוגו של סקודה, במקום הכיתוב הארוך והקטנטן לכל רוחב דלת תא המטען.
רשימת אביזרי חובה לרכב הפלאג אין החדש שלכם
אזור הנהג והנוסע, אזור הנוסעים מאחור, תא המטען
בניגוד למצב הנחמד מאוד מבחוץ, תא הנוסעים פה סקודאי לאללה: אפרורי, בסיסי יחסית ועם חומרים פשוטים לתחושה ולמגע. הרוב המוחלט סביבנו עשוי מפלסטיקים שחורים בדרגות חספוס שונות כשחלקים מסויימים של הרכב שוברים במקצת את המראה האפרורי הזה: ניתן בינהם למנות את ההגה, את "ידית" ההילוכים הזערורית ואת מסך המולטימדיה או לוח השעונים הדיגיטלי המצויין. זה, אגב, עמוס במידע וניתן להתאמה אישית נרחבת.
המושבים עצמם עושים את העבודה: הם נוחים ולמושב הנהג יש גם אפשרות כיוון לגובה. הנוסעים בחלק הקדמי יהנו מאזור מרווח באופן לא רע, במיוחד ביחס למכוניות סדאן אחרות, וגם מבחינת השאלה עתיקת היומין של "איפה אפשר להשעין את המרפקים בזמן הנהיגה" יש לסקודה אוקטביה תשובה מוכנה – משענת היד המרכזית (שגם כן פשוטה מאוד למראה ולמגע) מאפשרת כיוון לגובה וקדימה-אחורה בכדי להתאים אותה בצורה מירבית למה שיהיה נוח לנוסעים.
מערכת המולטימדיה כאן טובה ועובדת באופן יעיל בסך הכל, השליטה עלייה מתבצעת דרך כפתורים על ההגה או על ידי לחצני מגע. מה שפחות אהבנו הוא שמערכת המיזוג כאן נשלטת גם כן דרך מסך המגע, המנעות של האנדרואיד אוטו מ"השתלטות" על כל מסך המולטימדיה אלא שימוש רק בחלק מסויים ממנו, ותופעה אחת נוספת ומאוד משונה: זה הרכב הראשון שאנחנו בוחנים אשר מכיל את אפשרויות האנדרואיד אוטו ומצריך מאיתנו כניסה מחודשת בכל הנעה מחדש לתפריטים הרלוונטיים בכדי שהמערכת תופיע על מסך המולטימדיה (אפילו באניאק – עצם חיבור הטלפון למערכת הדליק את האנדרואיד אוטו). ייתכן שמדובר בהגדרה פשוטה – אך לא מצאנו אחת כזאת, ולרגע חששנו שמשהו בכבל או בטלפון לא בסדר ולכן הוא לא משתף פעולה.
בחלק האחורי של האוקטביה פלאג אין המצב טוב מאוד – למרות שמדובר ברכב סדאן, וכנראה בזכות העיצוב המעוגל-עד-לנקודה-מאוד-ספציפית, יש מרווח לא רע לנוסעים מאחור. לא תמצאו כאן שלושה מבוגרים בגובה מטר תשעים ותשע כל אחד יושבים בנחת, אבל לאדם הממוצע (או לשניים מהם) יש כאן דיי והותר מקום. יש להם גם פתחי מיזוג אחוריים, זוג שקעי USB טייפ C (בדומה לכל השקעים ברכב – שימו לב להצטייד בכבל מתאים מראש), משענת אמצע למושב האחורי ואפילו פתח למגלשי סקי. גם כאן, החומרים פשוטים מאוד למגע ולמראה, ותעלת ההינע שעוברת מתחת לקונסולה המרכזית עד לאחוריי הרכב בולטת כאן מאוד – בעיקר בגלל תצורת הרכב.
תא המטען נפתח באמצעות דלת חמישית ולא באמצעות פתח שגרתי (למרות תצורת הסדאן), מה שאומר שיש לנו כאן מפתח גדול במיוחד – גם אם טיפה גבוה. נפחו בליטרים עומד על 445 בגרסת הפלאג אין (לעומת 495 בגרסת הבנזין – תודות לסוללה כמובן), ויש לו כמה פטנטים חמודים של סקודה לקשירת רשתות והחזקה של חפצים מסויימים. מתחת לרצפה יש אזור אחסון נוסף לכבליאדת הטעינה לרכב, ולמרות איכות החומרים הסבירה – רוחה הפרקטית עד כדי פלצה של סקודה נחה גם על הבגאז'.
יחידת הנעה ומערכת חשמלית, רגנרציה, טווח חשמלי וצריכת דלק במבחן
הסקודה אוקטביה פלאג אין מגיעה אלינו עם מנוע 1400 סמ"ק מודגש טורבו, ויחד עם המערכת החשמלית – עלייה נדבר מיד – הסיפור הזה מפיק 204 כ"ס שלוקחים את האוקטביה פלאג אין מ-0 ל-100 קמ"ש בתוך פחות מ-8 שניות. ההנעה קדמית ובין יחידות ההנעה לגלגלים ממוקם גיר ה-DSG המפורסם של קונצרן פולקסווגן, עם שישה יחסי העברה.
על ההנעה החשמלית מופקדת מערכת פלאג אין עם סוללה בגודל של 13 קוט"ש. זו מספקת טווח מוצהר לפי הצהרת היצרן של 60 ק"מ, והטעינה שלה מתבצעת בקצב מקסימלי של 3.7 קילו וואט – מה שאומר שלא משנה איך תחברו אותה לחשמל, הסוללה כאן תטען בתוך סביב ה-4 שעות. פתח הטעינה נמצא מעל לגלגל הקדמי שמאלי – בדיוק איפה שאנחנו אוהבים (אם כי אין לנו העדפה בין ימין לשמאל) והוא מואר עם אינדקציית טעינה באמצעות התאורה.
להרחבה בנושא גודל סוללה, קצב טעינה ועוד – מומלץ לעיין במילון המושגים החשמלי ובמדריך לעמדות טעינה
בגזרת הרגנרציה אין לאוקטביה שום בשורה בשבילנו. בדומה לחברותיה לרמת המחיר פלוס מינוס – הקיה נירו פלוס פלאג אין וה-MG EHS פלאג אין, גם כאן – יש אפס מוחלט של שליטה על הרגנרציה – אפילו לא מצב B אחד לרפואה. מנגד, ולפחות עפ"י התחושה שלנו במהלך המבחן – בכל זמן בו הסוללה נגמרה, הרושם שנוצר עלינו (אין גיבוי טכני לכך אבל לא מן הנמנע שזה אכן המצב) הוא שמנוע הבנזין עושה כל שביכולתו בכדי לטעון עוד חשמל לסוללה מתי שניתן. כך מצאנו את עצמנו בנסיעה אחת עם אחוז בודד של חשמל בסוללה, ובגמר אותה נסיעה ארוכה לפתע היו לנו מעל לעשרה אחוזים – רק מעצם הנסיעה ברכב.
הטווח המוצהר של הסקודה אוקטביה פלאג אין על חשמל בלבד עומד על 68 ק"מ, אך מה שהשגנו במסגרת הבדיקות שלנו במבחן עמד על 47 ק"מ. מדובר על פער לא קטן ביחס להצהרת היצרן – ויש לכך כמה סיבות לדעתנו: הראשונה היא מזג האוויר, שבמהלך המבחן היה סגרירי וקר. מזג אוויר שכזה משפיע כידוע לרעה על ביצועי הסוללות (הן ברכב חשמלי והן ברכב פלאג אין) ויכול להיות אחראי לפערים שכאלו. הסיבה השניה היא העדר שליטה על הרגנרציה – מה שמגביל אותנו באפשרויות האחזור שכן יכולות להתרחש (כמו מעבר מנסיעה במהירות גבוהה לעצירה מוחלטת באמצעות רגנרציה בלבד לא שימוש בבלמים). לא מדובר במשהו שיחודי לאוקטביה – וכל רכבי הפלאג אין בקטגוריה ניחנים באותה "קמצנות" על הרגנרציה.
במהלך המבחן, צריכת הדלק של האוקטביה פלאג אין עמדה על ליטר ל-19.5 קילומטרים. יחד עם זאת וכפי שאנחנו תמיד מציינים בשלב זה – צריכת דלק ברכב פלאג אין היא תוצר ישיר של מידת השימוש במערכת החשמלית שלו ועד כמה הנסועה היומית שלכם תסבוב סביב אותו הטווח החשמלי וכמה תקפידו לטעון אותו באופן יום יומי.
שימוש ברכב ללא טעינה כלל לא יציג צריכת דלק טובה כלל וכלל ומנגד – ככל שתשתמשו במערכת החשמלית יותר ותנועו סביב הטווח החשמלי באופן יום יומי – כך תגיעו לנתונים טובים יותר ויותר, כך שמספרים כמו ליטר ל-25, ליטר ל-30 וגם צפונה – לא רחוקים כלל וכלל מהמציאות. להרחבה בנושא זה – מומלץ לעיין במדריך לרכב פלאג אין.
מערכות בטיחות, קרוז קונטרול אדפטיבי
האוקטביה פלאג אין מאובזרת ברוב מערכות הבטיחות התקניות שנדרשות כיום, ואלו עובדות טוב מאוד. גם הקרוז קונטרול האדפטיבי עובד מעולה והוא נוח מאוד לשליטה ולשימוש – בזכות סידור הכפתורים הנוח על גבי ההגה – למרות שגם הוא ניחן בחלק מתכונות הנימוסיות-יתר האירופאיות של קרוז קונטרול אדפטיבי, עם שמירת מרחק קצת מוגזמת מידי מהרכבים שלפניו – בחלק מהמקרים. בנוסף, מסיבה לא ברורה – למערכת לוקח זמן קצת ארוך מידי להבין שהרכב שלפנינו התחיל להתקדם, או המשיך בנסיעתו במהירות נמוכה.
מה שכן היה חסר לנו כאן הן כמה מערכות כמו חיישני חנייה היקפיים או למשל מצלמת 360 מעלות. גם מערכת זיהוי רכבים בשטח מת (בין אם אקטיבית ובין אם מתריעה בלבד) חסרה כאן, והאוקטביה לא לבד בגזרה זו גם כן: למרות שמערכות אלו כן קיימות במתחרה מלמעלה, ה-EHS – גם הנירו נטולת מערכות אלו, וזה קצת מבאס שרכב במחיר של 180 אלף שקלים מגיע אפילו בלי מצלמת 360 מעלות. עם כל זאת ולמען ההגינות – חשוב לנו לציין כי האוקטביה זכתה בחמישה כוכבי בטיחות במבחני הריסוק של היורו NCAP.
איך זה נוסע?
החלק הכי מעניין של המבחן הוא בדרך כלל זה, וגם ברכבים לא ממש מעיפי-פוני יש כאן לא מעט על מה לעבור. בדומה למתחרות שלה בגזרת המחיר, גם האוקטביה פלאג אין נטולת צל-צילה של כל יומרה ספורטיבית מכל סוג באשר הוא (לא היינו מתנגדים להנעה כפולה באמצעות מנוע חשמלי על הסרן האחורי למשל), אבל יש לה הרבה להציע בגזרת הנהיגה בכל מקרה.
כמו שקורה לעיתים כשמנסים להשוות תחושות שמשדר רכב אירופאי לבין תחושות שמשדר רכב מהמזרח הרחוק, מגלים שהאירופאים נוטים להיות יותר "וותרנים" בדברים שהיפנים או הקוריאנים מוותרים עליהם פחות. דברים כאלו הופכים את חוויית הנהיגה ברכב לשונה – יש מי שיאהב ויש מי שפחות. האוקטביה פלאג אין לא שונה בהקשר זה, והיא אף זורקת אותנו בחזרה לעבר הרחוק, שם נתקלנו לא אחת ברכבי פלאג אין שהכילו מעין פיצול אישיות.
פיצול האישיות הזה במקרה של האוקטביה הוא כזה שמרגיש כמו שתי מכוניות שונות לגמרי, ולא כמו מכונית אחת שקטה ורגועה ואחת גרזן ספורטיבי: כשיש מספיק חשמל בסוללה והמערכת החשמלית עובדת, הכל דומם ושקט יחסית. כשמנוע הבנזין נכנס לפעולה – שומעים ומרגישים אותו עובד, ואז כל הסימפוניה של המנוע-גיר רובוטי הופכת את הנהיגה לקצת יותר כיפית, במיוחד עם 204 כוחות הסוס המשולבים של המערכת.
אבל לכל מטבע יש שני צדדים – ודווקא כניסתו הכיפית לפעולה של מנוע הבנזין מראה לנו כי בידוד הרעשים של האוקטביה באופן רוחבי לא מדהים: בין אם אלו רעשי רוח מקורה A או רעשי כביש, ואף רעשי המנוע עצמו – כולם חודרים ביתר שאת לתא הנוסעים. זו לא פעם ראשונה שאנחנו נתקלים בזה, והטענה שלנו היא בעיקר "למה זה קורה במחיר כזה", ולא "איך יתכן שזה בכלל מתקיים" – כי ראינו רכבים עם בידוד רעשים הרבה פחות מוצלח.
הבולמים של האוקטביה עושים עבודה מאוד טובה בשימוש כולל אך ברגע שנכנסים העירה הם קצת קשים ומענישים מידי. החינוך הצ'כי כנראה עשה את שלו והאוקטביה לא תחוס על ישבנכם כאשר תעלו על באמפר במהירות קצת גבוהה מידי, גם אם ברוב הזמן הבולמים יהיו על הצד הסביר של ההתנהגות הקשיחה. בנהיגה קצת יותר אגריסיבית הם היו טובים בסך הכל והצליחו לשדר פידבק טוב לכל אורך המבחן, בכל מצב אליו ניסינו להכניס אותם.
חוות דעת סקודה אוקטביה פלאג אין – סיכום
האוקטביה פלאג אין היא תוספת מרעננת לתחום רכבי הפלאג אין שחווה עליות ומורדות בשנות קיומו בישראל, וכעת עומד בפני משבר אקזיסטנציונלי בעקבות המחירים המשתוללים. אין לה אף מתחרה ישירה בגזרה ובסגמנט שלה, ושתי המתחרות שציינו לעיל – כל אחת מגיעה מסגמנט אחר, כך שגם אז – אתם, כלקוחות פוטנציאלים, תחוייבו בשיעורי בית מקיפים בכדי להבין האם האוקטביה היא מכונית הפלאג אין בשבילכם.
היא מציעה את תצורת הסדאן שלאט לאט מפנה את מקומה מהעולם בשביל רכבי הפנאי – גדולים כקטנים, אך מצד שני יש לה לא מעט ייתרונות שמזכירים במקצת רכבי פנאי – דוגמת מרחב פנים ממש סביר ותא מטען לא רע. המנוע שלה חזק יחסית והיא אפילו מצליחה לספק מידה מסויימת של כיף מנהיגה – משהו שקשה להגיד על רכבי פלאג אין כדבר שבשגרה, בטח כאשר מדובר ברמות המחיר האלו בגזרה העממית.
לא היה לאוקטביה פלאג אין קל – אבל החבילה שהיא מציעה היא חבילה שבהחלט שווה לבדוק, בעוד שאם בעבר רעיון היבוא שלה נגנז בגלל מחיר גבוה – הרי שהשוק התגלגל בכיוון שאליו הוא התגלגל, ולפתע האוקטביה היא לא אופציית פלאג אין אירופאית "חריגה במחירה", אלא כזו שנכנסת בדיוק בין שתי השחקניות המובילות בקטגוריה, ומציעה משב רוח רענן ומעניין.
מאז ומעולם הייתה לי באופן אישי נטייה לכלי רכב אירופאיים – לא בהכרח כי הם טובים יותר, אלא כי התחברתי יותר לפילוסופיות של יצרנים אלו ולגישת הפיתוח והייצור שלהם. האוקטביה פלאג אין מנסה, בדרכה שלה, להתבדל מהתחרות, והיא עושה זאת באופן מפתיע ובהצלחה. עד שנצליח לגייס את שתי המתחרות שלה למבחן השוואתי, נמליץ לכם לבחון אותה בכל מקרה בו אתם שוקלים לרכוש רכב פלאג אין שימושי ויעיל – ואפילו ללכת על הצבע של רכב המבחן אם בא לכם משהו נועז במקצת…
קבוצה קטנה קיבלה גישה למבחן זה לפני כולם! רוצים גם? הצטרפו לקבוצת הטלגרם של מגזין פלאג מג !
מה דעתכם על הסקודה אוקטביה פלאג אין? בואו לדבר איתנו על זה בקבוצת הפייסבוק "עוברים לרכב חשמלי"!
אתם בטיקטוק? גם אנחנו! בואו לבקר אותנו בערוץ הטיקטוק של מגזין פלאג מג!
טכני
מנוע בנזין: 1,400 סמ"ק מודגש טורבו, ארבעה צילינדרים, גיר 6 מהירויות כפול מצמדים
הספק משולב: 204 כ"ס, הנעה קדמית
גודל סוללה: 13 קוט"ש
קצב טעינה מקסימלי: 3.7 קילו וואט
צריכת דלק במבחן הדרכים: 19.5 ק"מ לליטר
זמן טעינה בעמדה ביתית / ציבורית: עד 4 שעות
טווח חשמלי במבחן: 47 ק"מ
שגרת טיפולים: 15,000 ק"מ או כל שנה
מחיר רכב המבחן: 180,990 ש"ח
אחריות: שנתיים או 100,000 ק"מ על הרכב, 7 שנים או 150,000 ק"מ על הסוללה. ניתן להאריך את האחריות על הרכב ל-3 שנים בתוספת תשלום של 1000 שקלים
שירות: רשת מוסכי צ'מפיון מוטורס הפזורים ברחבי הארץ