האם אנו עדים להתחממות מסויימת בתחום הרכב הכבד החשמלי? בסוף שנת 2022 טסלה החלה למסור את ראשוני האקזמפלרים של הטסלה סמי – ראש הגורר החשמלי שלה, שהציג גם מפרט טכני פסיכי. השקה זו הגיע דווקא בצילה של וולוו – מי ששולטת בעולם הרכב הכבד בארה"ב ובאירופה ומציעה ביבשת הישנה ליין גדול מאוד של משאיות חשמליות מסוגים רבים.
כעת, הנציגות השוויצרית של וולוו משאיות מפרסמת מידע לגבי נסיעה שנערכה, אשר מעוררת הרבה תהיות לגבי יעילותה של משאית חשמלית אל מול אפשרויות הינע אחרות – דיזל ואף מימן. עפ"י הפוסט שפורסם בדף הפייסבוק של וולוו משאיות שוויץ, ראש גורר חשמלי מדגם וולוו FH בתצורת סינגל (4X2) עבר מרחק של כ-3000 ק"מ הלוך ושוב, מציריך לוולנסיה.
המרחק לכשעצמו נחשב נכון לכתיבת שורות אלו המרחק הגבוה ביותר שמשאית חשמלית עברה באופן רציף ועובר אף את המסע של טסלה לגביו נטען היה שלא ניתן לבצע (אם כי הטסלה סמי עברה את המרחק על טעינה אחת), אך מה שמעניין כאן הוא ההתנהלות תוך כדי. עפ"י הרגולציה האירופאית – החוק מחמיר מאוד בכל הנוגע לזמני מנוחה לנהגי משאיות, ונהגים שממילא מבצעים מסעות בין מדינתיים – כמו מסע זה – צריכים לעמוד בדרישות מנוחה נרחבות, משהו שממילא מצריך תכנון מסודר של המסע – וכאן, הנהג של חברת ההובלות היה צריך לתכנן גם את זמני המנוחה שלו וגם את זמני טעינת המשאית.
ההובלה כולה נמשכה שבוע – ושימו לב לעובדה שמשאית דיזל הייתה משלימה מסע זהה בפרק זמן של 4 ימים בלבד. ההבדל לפער זה נובע לדברי חברת ההובלות כתוצאה ממספר גורמים: הראשון שבהם הוא העדר תשתית אמיתית שיכולה לשרת משאיות חשמליות באופן רציף לאורך תוואי המסע – סוללות של משאיות חשמליות גדולות באופן משמעותי משל רכבים פרטיים ומצריכים עמדות טעינה בקצבים גבוהים במיוחד כדי לסיים טעינה בפרק זמן סביר, ועל אף שעולם הרכב הכבד החשמלי באירופה מפותח בהרבה מבישראל – עמדות טעינה מהירות במיוחד, בקצב של 150 קילו וואט לכל הפחות ובמיוחד בקונפיגורציה שמאפשרת טעינה למשאיות (מתחמים גדולים ומרווחים מאוד על גבי דרכים ראשיות ובין מדינתיות, בדומה לאזורי מנוחה בתחנות דלק), לא מאוד זמינות עדיין.
הסיבה השניה היא העובדה שפעמים רבות, הנהג נאלץ לעשות שימוש – בגלל הסיבה הראשונה – בעמדות טעינה שלא יועדו למשאיות, מה שגם האריך את זמני הטעינה – ופעמים רבות, אם עמדת הטעינה הייתה תפוסה – הנהג היה פשוט צריך לחכות שתתפנה. הסיבה השלישית נעוצה בטווח – וולוו שוויץ טענה כי המשאית עברה מרחק של 300 ק"מ לכל היותר על כל טעינה, כאשר היא נשאה בתוך הסמי טריילר משקל של 20 טונות (קצת יותר מחצי מהמשקל הכולל של המשאית).
הנתונים של מסע זה, שבוצע כולו כמובן בתנאי אמת, מעלים מספר שאלות לגבי יעילותן הספציפית של משאיות חשמליות בהובלות למרחקים. בניגוד למשאיות לשימוש עירוני – שעיקר עבודתן המוחלט מסתכם ברדיוס גיאוגרפי קטן יחסית ויום עבודה מורכב ממקרים רבים של עצור-וסע, ראש גורר שכזה עלול למצוא את עצמו מהר מאוד בתנועה למרחקים ארוכים ובמהירויות של 80-90 קמ"ש עם מטען כבד, שלושה גורמים שעלולים להשפיע לרעה על צריכת החשמל.
אז בעוד שמשאיות לשימוש עירוני (הובלה קלה, חלוקת מוצרי חלב, דחסני אשפה וכדומה) יכולות בהחלט להחליף משאיות דיזל ולהיות אפילו אטרקטיביות מהן לבעליהן, נראה – לפחות בשלב זה – שהטכנולוגיה החשמלית בעולם הרכב הכבד החשמלי להובלות ארוכות עדיין לא צמצמה את הפער. בעוד שבעולם הרכבים הפרטיים אנחנו רואים הגמוניה כמעט מוחלטת של רכבים חשמליים – יתכן בהחלט שבעולם המשאיות החשמליות המלחמה בין משאיות חשמליות למשאיות מימן תהיה חמה הרבה יותר.
קבוצה קטנה קיבלה גישה לכתבה זו לפני כולם! רוצים גם? הצטרפו לקבוצת הטלגרם של מגזין פלאג מג !
מה דעתכם על העתיד של משאיות חשמליות להובלות ארוכות כמו הוולוו FH החשמלית? בואו לדבר איתנו על זה בקבוצת הפייסבוק "עוברים לרכב חשמלי"!
אתם בטיקטוק? גם אנחנו! בואו לבקר אותנו בערוץ הטיקטוק של מגזין פלאג מג!