חוות דעת – אלפא רומיאו טונלה
כנראה שכל חובב רכב באשר הוא במדינת ישראל, ואולי גם מי שכלל לא, מכיר את אלפא רומיאו. היצרנית האיטלקית הוותיקה מחזיקה בשושלת מפוארת בתחום הנהיגה הספורטיבית ומירוצי רכב למינהם, והייתה אחראית לכמה מהיציאות הכי נחשקות של עולם הרכב – בעיקר במילניום הקודם. עם השנים, התחושה הייתה שהחברה נדחקה לאט לאט הצידה בתוך סדר העדיפויות של חברת האם פיאט – ומאוחר יותר, כחלק מקונצרן סטלנטיס שמחזיק גם בפיאט-קרייזלר וגם בפיג'ו-סיטרואן.
הסיפור של הטונאלה משקף את זה היטב – מעל ל-4 שנים עברו מהרגע שהטונאלה הוצג לראשונה בהדמיות קונספט ועד שבפועל ירד מפס הייצור והחל להמסר ללקוחות. זאת ועוד – הרכב היה הדגם הראשון של אלפא רומיאו מזה שש שנים תמימות, הוא הדגם הראשון של אלפא רומיאו תחת קונצרן סטלנטיס – ומעל לכל אלו, זהו הדגם הראשון של אלפא רומיאו עם הינע אלטרנטיבי. לחברה יש לא מעט תוכניות לעתיד חשמלי, אך לעת עתה – הטונאלה צפוי להגיע ארצה בגרסת פלאג אין, וכבר בימים אלו הוא מתגלגל להנאתו בישראל בגרסה מיקרו היברידית מעניינת – אותה לקחנו למבחן.
אלפא רומיאו טונאלה – עיצוב
נתחיל מהסוף – יש בהחלט מצב שזו המכונית היפה ביותר שמתגלגלת היום בכבישי ישראל. כן היברידי, לא היברידי – האיטלקים יודעים את העבודה בכל הנוגע לעיצוב, ושם אף אחד לא יוכל להגיד להם אחרת. אין אחת או אחד שלא סיבבו את הראש בפליאה כשעברנו לידם עם הרכב הזה, וזו המכונית שזכתה להכי הרבה שאלות מהעוברים והשבים – כשלכולן פואנטה אחת ויחידה: "זה דגם חדש של אלפא רומיאו?! בחיים לא ראיתי כזה!".
גם אנחנו לא: המאפיינים ה"אלפאיים" נמצאים כאן בשפע, אך במקום שאלו – מאפיינים בני שנים ארוכות – יגרמו לרכב להראות מיושן, האלפא נראית פשוט אחרת, כאילו היא נמצאת מעל לזמן והמקום בו אנחנו נמצאים. תשוו בינה ובין דגם משנות ה-2000 המוקדמות – ובהחלט תזהו מגוון הבדלים, אבל לא תטעו לשבריר שניה שלא מדובר באלפא. אם אלו שורות הפנסים מלפנים ומאחור, הגריל המשולש עם לוגו בקצהו, העיצוב הנועז שכמעט זועק על מידת הנוחות בפנים הרכב (זו דווקא הפתיעה אותנו, ועל כך בקרוב), הג'אנטים היפיפיים: אפשר להגיד המון דברים על האיטלקים, אבל אין בנאדם בעולם הזה שייתווכח על כמה שהמכונית הזו יפה.
סביבת הנוסעים מלפנים, מאחור ותא המטען
סיימתם להתפלץ מכמה שהיא יפה? לקח גם לנו זמן לארוז את עצמנו ולהתחיל לחקור את אזור הנוסעים, כי פשוט כל כך כיף להסתכל עלייה. דווקא בפנים – הסביבה של האלפא הזו מחזירה אותנו למציאות. זה לא שהיא לא טובה, אבל העיצוב פה ברובו חסר מעוף ונראה שבהחלטה בין לשמור על איזון בין הפנים לבין החוץ, המהנדסים האיטלקים החליטו שבחוץ מהמרים על כל הקופה, ובפנים… יהיה בסדר.
לוח שעונים גדול ומפורט בתוך מעין זוג "מנהרות" מקדם את פנינו, וכפתור ההנעה נמצא ישירות על ההגה עצמו – ממש כמו אצל האחיות הגדולות לבית פרארי. הרבה פלסטיק שחור ופשוט יחסית נמצא בסביבת הנהג והנוסע עם מספר הברקות חמודות – כמו למשל ידית הפתיחה המעוצבת יתר על המידה משום מה, או משטח האלומיניום שנמתח מצד אחד של תא הנוסעים אל צידו השני והוא ביתה של תאורת האווירה (בעלת חמשת אפשרויות הבחירה בלבד). מאחורי ההגה הופתענו לראות זוג מנופים להעברת הילוכים – עשויי מתכת, יפיפיים, ובבעיקר מגוחכים בגודלם – תזכורת לעבר המפואר של אלפא בעולם המירוצים, ולעתיד שיגיע מתישהו. למרות (ואולי אפילו בגלל) הגודל שלהם, הם נוחים מאוד לשימוש.
מסך המולטימדיה צף, עובד בסדר גמור וכרגיל אצל האיטלקים – קצת מסורבל בתפריטים. השליטה מההגה לעומת זאת מעולה, הן על מערכת המולטימדיה ולוח השעונים והן על הקרוז קונטרול האדפטיבי (עליו נדבר בהמשך). יש לנו זוג חיבורים שמשמשים שניהם להתחבר לאנדרואיד אוטו או אפל קאר פליי, כאשר אחד מהם הוא USB סטנדרטי והשני הוא USB טייפ C, כך שלא תצתרכו להצטייד במיוחד בכבלים ספציפיים. משטח הטעינה, כיאה לאיטלקים, מעוצב יפה מאוד אבל השימושיות שלו מאוד משונה – ברשותי טלפון סמסונג נוט 9 שפשוט לא הצלחתי להכניס לשם. נו טוב, איטלקים…
מאחורנית, ולמרות המבנה הכל כך יפה של האוטו – יש מרווח מעולה. זה אפילו היה מפתיע בהתחשב שפתיחת הדלת האחורית מרגישה משונה קצת עם המבנה שלה, כאילו יש לה כנף בחלקה העליון אחורי שנמתחת הרבה מעבר למה שציפינו. יש פתחי מיזוג (שהרגישו לי חלשים), יש זוג שקעי USB – גם כאן בתצורה כפולה, אחד סטנדרטי ואחד טייפ C, יש מספר מקומות אחסון, משענת אמצעית, ואפילו מקום למגלשי סקי!!!
תא המטען גם כאן סביר בגודלו, ונפתח חשמלית על ידי כפתור על הדשבורד, כפתור על השלט, כפתור על הוא עצמו או דוושה וירטואלית. הדוושה עובדת כאן מצויין והפתיחה דיי זריזה. יש כאן שקע 12 וולט, מספר וויי קשירה, ואפילו – שימו לב – גלגל ספייר מתחת לרצפת תא המטען! למרות המערכת המיקרו היברידית, האלפא הזו מגיעה עם גלגל ספייר. יפה מאוד.
אלפא רומיאו טונאלה – מנוע
הטונאלה אותה קיבלנו למבחן היא גרסת ה-1500 סמ"ק המיקרו היברידית. זו מגיעה עם מנוע ארבעה צילינדרים מודגש טורבו עם 130 כוחות סוס, גיר DCT 7 מהירויות, ומערכת מיקרו היברידית. על המערכת המיקרו היברידית נדבר בהמשך, אבל על כל מה שקשור למנעו הבנזין יש לנו טענה אחת ויחידה – למרות שזו אלפא, ולמרות שמדובר ברכב מיקרו היברידי, ואפילו למרות 3 מצבי נהיגה – הסיפור הזה מרגיש קצת חלש (הדגם קיים גם בגרסת 160 כ"ס).
נכון, בעולם שהולך ומתקדם לחשמל, הפסד כוח יביא איתו במרבית המקרים תצרוכת דלק טובה יותר ופליטת מזהמים נמוכה יותר, אבל ראינו כבר לא מעט רכבים שכנראה עברו את "מבחן המזהמים" גם עם מנועים חזקים יותר. התחושות כאן, למרות הגיר המצויין ולמרות ההיסטוריה הספורטיבית שלא ניתן להפריד מהמותג – הן שהמנוע טיפ טיפה קטן על מימדי הרכב. שימוש במצב הנהיגה הגבוה והספורטיבי ביותר (אליו ניגשים באמצעות בורר שנמצא על גבי הקונסולה המרכזית במיקום מאוד נוח) – דינמיק – משפר במקצת את המצב.
מערכת מיקרו היברידית וצריכת דלק
המערכת המיקרו היברידית שקיימת כאן היא לא מסוג המערכות שסתם מתחזקות מצבר 48V שיאפשר שימוש במזגן בזמן שהרכב עומד במקום עם מנוע דומם, אלא כזו שמסוגלת לקחת את הרכב למרחקים קצרים על טהרת החשמל בלבד. את נתון גודל הסוללה המדוייק של הטונאלה לא הצלחנו למצוא (כל נתון, בין אם רשמי ובין אם לאו, מתייחס באופן ספציפי לגרסת הפלאג אין שטרם הגיעה לישראל), אבל עושה רושם שבאלפא עשו בהחלט שיעורי בית בעד המחשבה על מעבר לעולם ההינע האלטרנטיבי. הספק המנוע החשמלי של הרכב עומד על 20 כוחות סוס צנועים.
יש לנו כאן מספר מחוונים שמאפשרים לנו לדעת ולהתעמק באופן יעיל במצב ההינע, מי מניע את הרכב ומתי, וללמוד אותו היטב. זאת ועוד, התחושה במהלך המבחן הייתה שהאלפא מנסה בכל כוחה לנצל כל הזדמנות של אפילו מחשבה על לחיצה על הבלם בכדי לסחוט עוד קצת חשמל לסוללה הקטנה, וזו מצידה נתנה את כל מה שהצליחה לתת בכל הזדמנות – אפילו בלחיצה חזקה על דוושת התאוצה בעת יציאה לעקיפה, "מד תפוקת הכוח" שלה התמלאה בבת אחת בזמן שמנוע הבנזין הוציא בערך 30% תפוקת כוח (כך לפחות על פי המדים).
צריכת הדלק אלייה הגענו במהלך המבחן עמדה על ליטר ל-13 קילומטרים, נתון יפה מאוד לרכב שכזה. מנגד, שימוש עירוני קבוע ברכב יכול ליצור שני מצבי קיצון – חסכון נרחב (בזכות המערכת המיקרו היברידית שיכולה גם להניע את הרכב למרחקים קצרים) או בזבזנות יתר – וראינו גם מספרים כמו ליטר ל-8 קילומטרים בשימוש עירוני רציף. בכל זאת, מדובר פה במערכת מיקרו היברידית עם סוללה קטנה יחסית, ולא במערכת היברידית "רגילה" עם מנוע חשמלי גדול וחזק לצד סוללה גדולה.
איך זה נוסע?
באלפא כמו באלפא, חוץ מהעיצוב – ההיסטוריה מלאה בתשבוחות על איך הרכבים האלו נוסעים. אז נכון, לא מדובר פה במכונת מסלול אולטרה מושחזת אלא ברכב שנולד כחלק מדרישות רגולטוריות קשיחות, עם הפנים לתחרות הגרמנית בסגמנט זה. אז התשובה הכוללת במקרה של הטונלה לשאלה "איך זה נוסע?" היא "טוב, אבל…"
בידוד הרעשים ברכב מעולה בכל הקשור לרעשי רוח, בעוד שבידוד רעשי הדרך קצת פחות מוצלח. הישיבה נוחה מאוד, וגם לאורך קילומטרים רבים אותם בילינו במחיצת רכב המבחן לא הייתה שום תחושה של עומס מוגזם. הבולמים מכויילים כמובן על הצד הקשיח יותר, אך הם עושים בסך הכל עבודה טובה – גם אם קצת מתקשים לשמור על רכות בעיר.
הטענה הגדולה ביותר שלי היא למנוע – הוא פשוט מרגיש קצת חלש לכל החבילה הזאת. לא משנה באיזה מהירות ובאיזה הילוך, בכל נסיעה בכביש מהיר בה נדרשתי לעקיפה – נאלצתי להוריד הילוך וללחוץ חזק על דוושת התאוצה. המנוע נותן תחושה של מאמץ – וזה לא מאמץ "טוב" כמו שניתן היה לצפות מרכב ספורטיבי, זה מאמץ אמיתי לחלוטין – פשוט כי מימדיו מעט קטנים בשביל הרכב הזה.
ייתכן בהחלט שגרסת ה-160 כ"ס תתן את מה שחסר כאן, כי פרט למנוע – לא הייתה לנו שום טענה ממשית לנושא הנסיעה. הטונלה היא כנראה אחת המכוניות היחידות בישראל, ובהחלט היחידה שהגיעה עד היום אלינו למגזין, שלא הייתה לנו שום בעיה לשבת ולצפות בה מבחוץ לכל אורך המבחן גם בלי לנהוג בה בפועל בהתחשב באיך שהיא נראית. המראה הזה גם מאפשר לנו לסלוח על הרבה דברים שלא היו עוברים כל כך מהר ובשקט מצידנו, כי מי שרוכש אלפא – לא רוכש אותה בשביל רשימת אבזור אין סופית לפני הכל, הוא רוכש אותה ראשית בשביל מראה כמה שיותר יפה לכל שקל, ולאחר מכן בשביל כמה שיותר חווית נהיגה לכל שקל.
סיכום
אלפא רומיאו טונאלה עושה את צעדיה הראשונים בעולם ההינע האלטרנטיבי בשביל המותג ממנו היא מגיעה לקראת עולם כל-חשמלי. את המשימה הראשונה שהיא מגיעה לעשות – להוציא מידיה (עוד) רכב עם עיצוב מעלף היא מצליחה לבצע בענק, ובהחלט יש כאן תמורה ענקית למחיר בהקשר זה. חווית הנהיגה טובה, למרות שציפינו ליותר.
גם ברשימת האבזור יש לנו, כפי שראיתם, מספר טענות – משונה מאוד שרכב ברמת מחיר שכזו מגיע ללא סאן רוף או גג שמש פנורמי (בכל רמת גימור שלא תהיה), מצלמת 360 או זיהוי רכב בשטח מת. אבל לומר לכם שהרגשנו בחסרונם של אלו באופן קיצוני קצת קשה לומר – כי את החוויה האלפאית, הטונאלה מספקת גם מספקת.
היא הייתה המכונית הראשונה שהתרגשות ליוותה כל כניסה אליה ויציאה לעוד סשן נהיגה לצורך המבחן, והתרגשות ליוותה גם כל יציאה ממנה. לא משנה כמה אמשיך לומר את זה – קשה מאוד לעצור ולא להתפעל מכמה שהיא נראית מדהים, ולדעתי האישית זה רלוונטי גם בסטנדרטים המאוד גבוהים של היצרנית עצמה. השילוב של המראה לצד ההינע האלנטרנטיבי המוצלח והפנים אל העתיד (עם גרסת הפלאג אין שצפוייה להגיע ארצה בקרוב) מסקרנים אותנו מאוד, ואנחנו לא יכולים לחכות ולראות איזה יציאות נוספות יהיו לאלפא בעולם זה. את המעבר המורכב ביותר – החוויה – היא מצליחה להעביר למרות הכל.
קבוצה קטנה קיבלה גישה למבחן הזה לפני כולם! רוצים גם? הצטרפו לקבוצת הטלגרם של מגזין פלאג מג !
מה דעתכם על האלפא רומיאו טונלה? בואו לדבר איתנו על זה בקבוצת הפייסבוק של מגזין פלאג מג – עוברים לרכב חשמלי!
אתם בטיקטוק? גם אנחנו! בואו לבקר אותנו בערוץ הטיקטוק של מגזין פלאג מג!
טכני:
מנוע בנזין: 1500 סמ"ק עם טורבו, גיר 7 מהירויות DCT
הספק: 130 כ"ס, הנעה קדמית (קיים גם בדגמי 160 כ"ס)
שגרת טיפולים: כל 15,000 ק"מ או כל שנה, לפי המוקדם מביניהם
מחיר הרכב ההתחלתי: 229,990 ש"ח, מחיר רכב המבחן – 269,990 ש"ח
אחריות: שנתיים ללא הגבלת ק"מ, ניתן להאריך את האחריות לשנה נוספת בתשלום
שירות: רשת מרכזי השירות של סמל"ת ברחבי הארץ
