במקרים רבים אנחנו חוזרים כאן במגזין לתחילת שנת 2021, השנה בה טסלה נחתה בישראל. נחיתתה של טסלה כאן יצרה פיצוץ אדיר בביקוש לרכבים חשמליים בארץ, והפכה את שיטת ההינע החדשה-ישנה ממשהו למשוגעים לדבר, לנחלת הכלל. הקשיים והבעיות של עולם הרכב החשמלי בישראל הלכו והתעצמו עם הזמן – בין אם בגלל לטישת העיניים של הממשל על החיסכון הנוצר, ההתעלמות מנושא הסביבה, ואפילו הקשיים הביורוקרטיים בכל נושא עמדות הטעינה הביתיות.
בשנת 2023 עלו לכבישי ישראל עשרות אלפי רכבים חשמליים והם מהווים נתח שוק מאוד משמעותי מכלל כלי הרכב שעולים על הכביש בארץ בכל שנה. אך היום, אנחנו לא עוסקים במה שקורה או בהיסטוריה הקרובה, אלא במה שהיה בעבר הרחוק. הרבה לפני הגעת טסלה לישראל, היו מספר כלי רכב בעלי הינע אלטרנטיבי שהקדימו את זמנם. חלקם גם נחתו כאן, ואת חלקם נוכל לראות רק מעבר לים.
רשימת אביזרי חובה לרכב החשמלי החדש שלכם
ג'נרל מוטורס EV1 – יוצרת הקונספירציות
הסיפור של הג'נרל מוטורס EV1 הוא סיפור מעניין: מדובר במכונית החשמלית הראשונה בתקופה המודרנית, אשר פותחה ויוצרה מראש כרכב חשמלי לכל דבר ועניין. במקביל, הפיתוח של הרכב ארך מספר שנים, וג'נרל מוטורס מכרה אותו אך ורק במסגרת עסקאות ליסינג. את הרכב ניתן היה להזמין עם סוללה בגודל של 16, 18 או 24 קוט"ש וטווח הנסיעה עמד על החל מ-88 ק"מ ועד ל-268 ק"מ. למה פער כזה גדול? כי באותן השנים, האומדן של נושא הטעינה היה שונה לחלוטין מכפי שהוא היום.
פרט מעניין אחד מיני רבים לגבי ה-EV1 של ג'נרל מוטורס הוא שהרכב נמסר ללקוחות כאשר אלו התחייבו לאפשר לג'נרל מוטורס לבצע בדיקות תקופתיות במסגרת טיפולי הרכב כחלק מהליך הפיתוח והבקרה על הדגם החשמלי הראשון של החברה. מדובר היה בזמנו במהלך יחודי מבחינה עסקית, שכן גרסת הייצור של הרכב שנמסרה ללקוחות המשיכה להיות מבוקרת באופן ישיר ובתנאי אמת על ידי היצרן לכל אורך חייה.
ה-EV1 של ג'נרל מוטורס נמכרה בין השנים 1996 ל-1999, וסיום ייצורה היה אחד מהנושאים השנויים ביותר במחלוקת בתעשיית הרכב של סוף שנות ה-90. קצת יותר מ-1100 יחידות נמסרו ללקוחות בסך הכל, ולאחר שג'נרל מוטורס עצרה את ייצור הרכב – תיאוריות קונספירציה רבות הועלו לגבי החלטה זו: החל מכך שהיצרנית עצמה נבהלה מכך שמכירות החלפים והטיפולים של רכבי הבנזין בחברה ייפגעו, ועד לטענות על התערבות ישירה של תעשיית הנפט בעצירת הייצור והשיווק של הדגם, מחשש גם כן שההכנסות של הענף ייפגעו. כיום, לג'נרל מוטורס יש היצע רחב יחסית של דגמים חשמליים במותגי הבית שלה, אך ה-EV1 תישאר עבורנו הרכב הראשון שהצית את תיאוריות הקונספירציה לגבי המאמץ של תעשיית הנפט (ואולי אף תעשיית הרכב המסורתית בעצמה) לבלום את המעבר לרכב חשמלי.
מתלבטים לגבי מעבר לרכב חשמלי? המדריך לרכב חשמלי יעשה לכם סדר!
BMW i3 – רבע מיליון יחידות שנמכרו ב-9 שנים
את הרכבים החשמליים של BMW, שהפכו כיום לנחלת הכלל (הכלל עם הממון המתאים בכיס כמובן), אנחנו מכירים מקרוב יחסית גם כאן במגזין. ה-BMW iX נבחנה כאן בעבר, ומעט זמן אחריה עברה אצלנו גם ה-BMW i4 M50 המרשימה, אך קודם לכן היו אלו שתי מכוניות ש-BMW החליטה לבדוק כיצד יעבדו בעולם האמיתי בגזרת ההינע האלטרנטיבי – ה-i8 הספורטיבית, וה-i3 הקומפקטית.
ה-BMW i3 עלולה להחשב בעיני חלק מהקוראים כמכונית שלא צריכה להיות בכלל בכתבה הזו, כי הרכב בכל זאת נמכר במשך כמעט 9 שנות קיומו בכרבע מיליון יחידות ברחבי העולם. אבל אנחנו החלטנו לכלול אותו בכתבה לא בגלל מה שהשיג – אלא בגלל מה שהיה יכול להשיג. הדגם הקומפקטי הזה, שהציע מגוון רחב של פיצ'רים ושטיקים ייחודיים לגרמנים, היה לא רק מתקדם טכנולוגית ומונע בחשמל – חלק ניכר מגוף הרכב היה עשוי מפחמן (קרבון), מה שהזניק את מחירי הביטוח שלו השמיימה, לאור עלויות חלקי חילוף אסטרונומיות.
ה-i3 נמכרה ברחבי העולם גם כחשמלית "טהורה" וגם בגרסה עם מנוע בנזין מאריך טווח, אך בישראל הדגם נמכר אך ורק בגרסתו החשמלית. לאורך השנים היו מספר אפשרויות בחירה לגודל הסוללה – 22 קוט"ש, 32.2 קוט"ש ו-42 קוט"ש, וגם כאן – עקב כניסתה לייצור ב-2014 – הטווח החשמלי נמדד בצורות שונות ומשונות, והציג נתונים של החל מ-139 ק"מ עפ"י תקן ה-NEDC הסיני המקל, ועד ל-320 ק"מ בגרסת הסוללה הגדולה יחד עם מאריך טווח. בשלהי 2022, הדגם ירד מייצור באופן סופי, וכרגע לא ברור מתי, ואם בכלל, BMW תשחרר דגם קומפקטי מחליף ל-i3 החמודה.
בריגס וסטרטון הייבריד – ההיברידית המשונה בהיסטוריה
בגזרה ההיברידית יש לנו את המכונית שהייתה מוזרה למראה אף יותר מגרסאות האב טיפוס של הטויוטה פריוס: זו הבריגס וסטרטון הייבריד. אם השם לא אומר לכם הרבה – אין פלא, כי היצרנית הזאת מעולם לא באמת ייצרה כלי רכב עד אז ומאז. מדובר ביצרנית של כלי עבודה, גינון, מנועים ימיים ועוד – שבשנות ה-80, בעקבות משבר הנפט וכניסתם המאסיבית של יצרני רכב יפניים לשוק האמריקאי, החליטה לעשות מעשה.
המעשה הזה הוא הבריגס וסטרטון הייבריד: מכונית 3 דלתות בעלת שישה גלגלים. מלפנים ישב לו מנוע מתוצרת עצמית בנפח 650 סמ"ק, מקורר אוויר עם גיר ידני בעל 4 מהירויות, ומתחת לרצפת תא המטען מחכים 12 מצברי 6 וולט שסיפקו חשמל לצורך הנעה היברידית. זו גם הסיבה בגינה בחלקו האחורי, הרכב מצוייד בזוג סרנים, ומעניינת מכך היא העובדה שדווקא הסרן האמצעי של הרכב, הוא הסרן המניע. לא סרן ההיגוי הקדמי, ולא הסרן האחרון בשורה.
הרכב מעולם לא עבר את שלב האב-טיפוס שאתם רואים כאן בתמונה, וייתכן שטוב שכך: עלויות ייצור גבוהות, לצד טכנולוגיה חדשה ושוק סופר תחרותי (בעיקר מול היפנים בזמנו) היו מהווים מכשלה רצינית למכונית שלושת הדלתות וששת הגלגלים הזו. למרבה המזל, הרכב שבתמונות עודנו חיי וקיים וממשיך להרשים מבקרים במוזיאון של בריגס וסטרטון בוויסקונסין.
רנו פלואנס החשמלית – הזווית הישראלית
אי אפשר לדבר על רכבים שהקדימו את זמנם מבלי להזכיר את הרנו פלואנס של בטר פלייס. הדגם, אשר התבסס על הרנו פלואנס הבנזינית של אותן שנים, הוצג כקונספט בשנת 2009 וגרסת הייצור שלו הכילה סוללה בגודל של 22 קוט"ש, אשר הספיקה לטווח של כ-140 ק"מ ע"פ המדדים של אותן שנים. ישראל ודנמרק היו המדינות הראשונות (והיחידות) בהן הדגם החל להמכר באופן סדיר, ולפלואנס החשמלית (אשר נקראת גם רנו פלואנס ZE) היה ייתרון נוסף בשרוול בדמות טכנולוגיה חסרת תקדים לזמנו – יכולת של החלפת סוללות.
לצד תחנות החלפת הסוללות, שנותרו כיום כמונומנטים לצידי הדרך במספר מקומות בישראל, החברה הקימה כמה מאות עמדות טעינה לרכבים אלו בישראל – שרובן ככולן כבר פורקו וחלקן עושות את דרכן בידיהם של אספני מזכרות, כאשר את מרבית הציוד הזה לקחה לחזקתה חברת ג'ינרג'י לאחר שבטר פלייס סיימה את חייה. במקביל למזכרות, ישנן עדיין מספר מכוניות פלואנס ZE שנעות על כבישי ישראל, והן מהוות היום גם את אחת האפשרויות הזולות ביותר לרכישה של רכב חשמלי יד 2.
מה שפחות מוכר לציבור הישראלי, הוא שהרנו פלואנס החשמלית המשיכה את חייה גם לאחר שבטר פלייס פשטה רגל. למעשה, הדגם יוצר 2011 עד 2020, ולהפתעתנו וכנראה הפתעתכם – הרנו פלואנס ZE הייתה אחת מהחשמליות הפופולריות ביותר בדרום קוריאה בשלהי העשור השני של המאה העשרים ואחת! עד לסיום הייצור של הדגם, הפלואנס החשמלית נמכרה במעל ל-10,000 יחידות בכל רחבי העולם. למרות שהיבוא של רנו בישראל בוצע ע"י חברת קרסו מוטורס, הפלואנס החשמלית נמכרה כאן דרך בטר פלייס, ולאחר הנזק התדמיתי שנוצר כתוצאה מהתהליך – הדגם לא שווק יותר מאז בארץ.
הקפנו את ישראל ברכב חשמלי עם גג סולארי – צפו במסע המלא!
הונדה CRZ – היברידית ספורטיבית ידנית!
הונדה וטויוטה היו במלחמה ראש בראש על הבכורה בתחום ההיברידי, בעיקר בארה"ב, מקדמת דנן. בשנת 2010, הונדה החליטה להרים את הכפפה ולהציע את הדגם ההיברידי השלישי במספר שלה (לאחר ההונדה אינסייט וההונדה סיוויק ההיברידיות) בשוק האמריקאי, שהציע גם אפשרות לגיר ידני במקום תיבת ה-CVT הרציפה והמשעממת.
ההונדה CRZ יוצרה בתצורת שלוש דלתות, ובישראל נמכרה עם 4 מושבים ועם גיר ידני בלבד. הייתה זו ההיברידית הידנית היחידה בישראל אי פעם, ובין הבודדות בעולם בתצורה שכזו, כאשר לתואר הזה מצטרף גם התואר על היותה בין ההיברידיות הכי ידידותיות לסביבה. למרות המראה הספורטיבי, ולמרות התואר "הספורטיבית ההיברידית (והידנית!) הראשונה בעולם", המכלולים עצמם לא היו מי יודע מה מרשימים: מנוע 1500 סמ"ק אטמוספרי שהניע את הגלגלים הקדמיים וסיפק קצת מתחת ל-130 כוחות סוס.
בארץ, ה-CRZ נמכרה במחיר התחלתי של 155 אלף שקלים ויועדה בעיקר לחובבי נהיגה ושופוני מזן מאוד ספציפי – כאלו שרוצים להיות עם ולהרגיש בלי. או במילים אחרות – חובבי נהיגה ושופוני שגם מחבקים עצים. מספרי המכירות בישראל לא היו מרשימים במיוחד, ובאירופה כולה שיווקו של הדגם עצר לאחר 4 שנים קצרות. לפני מעל לעשור, ניתן דיי בבירור לומר כי ה-CRZ סיפקה חוויה שהקהל לא ידע איך לאכול, אבל היום – כאשר המודעות לעולם ההינע האלטרנטיבי גבוהה כפי שהיא, ייתכן שרכב היברידי ספורטיבי וידני היה מספק נתונים והצלחות שונות לחלוטין.
פולקסווגן XL1 – תצוגת תכלית המשלבת בין דיזל, פלאג אין, וחיסכון מטורף בדלק
קצת קשה למדוד את הצלחתה לאורך ההיסטוריה של הפולקסווגן XL1. מצד אחד, מדובר ברכב שיוצר בייצור סדרתי לחלוטין לאורך 3 שנים ובמספר מגוחך של 250 יחידות בלבד, אשר לגביו כבר מראש פולקסווגן הודיעה כי הוא ייוצר בכמות מזערית. גם המחיר היה מגוחך – כ-111 אלף יורו לרכב עם שני מושבים ומראה מוזר. כל כך מוזר שלולא הבריגס אנד סטרטון מלמעלה, זו הייתה קוטפת את תואר "המכונית המשונה ביותר בכתבה זו".
ה-XL1 הייתה תצוגת תכלית של פולקסווגן שגם נמכרה הלכה למעשה ללקוחות, והיא הציגה כמה רחוק ניתן להגיע כשהיצרנית רותמת את מלוא היכולות שלה לצורך חיסכון בדלק. היא צויידה במנוע דיזל TDI בנפח 800 סמ"ק עם שני צילינדרים בהספק של 47 כוחות סוס, לצד מערכת חשמלית עם סוללה בגודל של 5.5 קוט"ש. ההספק הכולל של הרכב עמד על 74 כוחות סוס, וכל מילימטר ב-XL1 תוכנן להיות אווירודינמי ככל הניתן.
הנושא העיקרי ב-XL1 היה צריכת הדלק: בזכות מנוע הדיזל הקטנטן ומערכת הפלאג אין, ה-XL1 הגיע לנתון צריכת דלק רשמי פשוט מטורף לרכב בייצור סדרתי – 111 ק"מ לליטר דיזל. זהו כמובן מספר מעט מעוות, היות ואנחנו יודעים שצריכת דלק של רכבי פלאג אין מחושבת באופן בעייתי ותלויה מאוד במידת השימוש של הנהג במערכת החשמלית, אך השילוב הזה של מנוע דיזל קטן וחסכוני לצד מערכת תגבור חשמלי, יחד עם מבנה אולטרה-אווירודינמי, יצרו כאן רכב בעל יכולות חיסכון חסרות תקדים. בניגוד לרוב הרכבים בכתבה זו, מספר רב של יחידות מדגמי ה-XL1 (מתוך ה-250 שנמכרו מאז ומעולם) עדיין נעות בכבישי אירופה וארה"ב. לישראל היא מעולם לא הגיעה.
לייטייר 0 – חזון אחרית הימים
סביב לייטייר הייתה גם לנו כאן במגזין התלהבות נרחבת – היצרנית ההולנדית שקדה במשך שנים ארוכות על פיתוח של כלי רכב חשמלי שכבר נכנס ל"שלב הבא" של עולם ההינע החשמלי – טעינה סולארית. הרעיון של טעינה סולארית לרכבים חשמליים מתרוצץ באוויר שנים ארוכות, ואנחנו אפילו חווינו את זה בעצמנו במבחן של הג'נסיס G80 עם הגג הסולארי ואף במסגרת הקפת ישראל ברכב חשמלי, אך לייטייר (Lightyear, "שנת אור" בלעז) לקחה את הנושא צעד קדימה.
כל הגג, אזור תא המטען ומכסה המנוע – כל כולם מכוסים בתאים סולאריים, שאיפשרו ללייטייר בתנאים אופטימליים ובמדינות שמשיות במיוחד להשיג עד 70 קילומטרים נוספים ביום. איפה הקאץ'? הדגם הראשון של היצרנית עלה לא פחות מרבע מיליון יורו, וקצת הייצור שלו היה מוגבל להחריד. לאחר הצגת הלייטייר 0, שאתם רואים כאן בתמונה, היצרנית כבר הצהירה כי השלב הבא יהיה רכב סולארי ב-40 אלף דולרים בלבד, אך תוכניות אלו נגדעו באיבן.
כשנה לפני הכנת הכתבה הזו, בתחילת 2023, לייטייר פשטה רגל. בדומה לאירועים אחרים שמתרחשים בקנה מידה כזה, בו יצרנית "חדשה" יחסית צוללת ראש לתוך עולם טכנולוגי בלתי ממופה, ההולנדים לא הצליחו לשמור על הראש מעל למים – ולייטייר הפכה, בינתיים, להיסטוריה. הטכנולוגיה לעומת זאת לא, וסביר שאת הפיתוחים ופריצות הדרך שהשיגה היצרנית אנחנו נראה בעתיד בקני מידה גדולים יותר.
טויוטה ראב 4 חשמלי – הרבה לפני שידענו מה זה טסלה
בימים אלו מתקיים קמפיין מכירות אגרסיבי לטויוטה bz4X, הדגם החשמלי הראשון של היצרנית שנחת בישראל וחולק פלטפורמה זהה עם יצרנית יפנית אחרת – סובארו, שם הדגם המקביל נקרא סולטרה. חייו של ה-bz4X היו מרובים בשערוריות דוגמת ריקולים חמורים מעבר לים ותג מחיר גבוה במיוחד בישראל (בדומה להרבה חשמליות אחרות), אך בניגוד לדעה הרווחת – לא מדובר בקרוסאובר החשמלי הראשון של טויוטה.
הראב 4 החשמלית הוצגה על ידי טויוטה בתחילת שנות האלפיים, כשדווקא הבכורה לעולם הרכבים ההיברידיים הייתה בעיצומה. הראב 4 החשמלי המקורי נמכר במאות יחידות בלבד, באזורים מאוד מוגדרים בארה"ב, והציע לזמנו נתונים חסרי תקדים – טווח של כ-170 קילומטרים, לצד שיטת טעינה ייחודית באמצעות מה שנקרא בזמנו מטען מגנה (Magne) – פלאג שמאפשר בעצם טעינה אלחוטית של הרכב, ללא מגע ישיר בין הכבל למערכת הטעינה של הג'יפ.
בזמנו הרכב נמכר בעיקר כרכב ליסינג, אך יחידות בודדות שלו עשו את דרכן גם לשוק הפרטי וכיום עדיין ניתן למצוא אקזמפלרים כאלו מטיילים על כבישי החוף המערבי. זאת ועוד, ב-2010 טויוטה הציגה את הדור השני של הראב 4 החשמלי, והפעם טויוטה צרפה לצוות המחקר והפיתוח חברה קטנה ועלומה משהו לזמנו עם חיבה גדולה לתחום הרכב החשמלי – טסלה. הדגם נמכר באלפי יחידות בודדות וייצורו עצר ב-2014, ומאז נראה שטויוטה לא מצליחה להחליט – בנזין? חשמל? הייבריד? מימן?
חשמליות שהקדימו את זמנן: פולסטאר 1
אומנם עולם ההינע האלטרנטיבי מהווה כר פורה לפיתוחים ירוקים וחסכוניים, אבל למערכי חשמל / פלאג אין / הייבריד יש גם יתרונות כשרוצים לייצר דגמי קצה. וזאת גם כנראה הייתה המחשבה מאחורי ייצורה של הפולסטאר 1. אי אז ב-2017, ושנים רבות לפני הטענות על פשיטת רגל ושינויים בבעלות, בעלת הבית של וולוו בזמנו – ג'ילי הסינית – הודיעה כי פולסטאר, סדנת השיפורים הצמודה של וולוו, תהפוך לחברת בת עצמאית שתהיה בעצם בחלוקה משותפת של וולוו, וג'ילי, שגם וולוו עצמה שייכת לה באותו הזמן. מבולבלים? גם אנחנו.
הפולסטאר 1 הייתה הסנונית הראשונה של השם הישן-חדש, והוצהר מראש כי היא כאן בכדי לעשות שמות. מדובר ברכב קופה בעל מערך פלאג אין מעניין שמציג נתונים מרשימים אפילו לימנו – סוללה בגודל 34 קוט"ש, זוג מנועים חשמליים ומנוע בנזין עתיר הספק – אשר הובילו למעל ל-600 כ"ס במפלצת הפלאג אין הזו. בתחילה, פולסטאר רצתה לייצר את הפולסטאר 1 באופן מאוד מוגבל, אך הביקוש הרב לדגם ברחבי העולם עשה את שלו.
המהדורה האחרונה של הפולסטאר 1 ירדה מפס הייצור ב-2021 ונמכרה בכ-1,500 יחידות בלבד. עד לימינו מדובר בדוגמה מרשימה וקיצונית למה שניתן לעשות עם מערכת פלאג אין ברכבים שלא בהכרח מוטי חיסכון וחיבוק עצים, אבל הדרך של פולסטאר מאז קצת השתנתה – ולמרות הישגים מרשימים כאלו ואחרים ברחבי העולם, בישראל המותג לא מתרומם מאז השקתו. הפולסטאר 1 מעולם לא עלתה ארצה, עקב מחירה – שהיה עלול בהחלט להגיע לטווחים של מעל ל-800 אלף שקלים (!) לרכב פלאג אין בתצורת קופה.
לא רק חשמליות שהקדימו זמנן: הישארו מעודכנים בכל החדשות של עולם הרכב החשמלי
אנו מאחלים לכולם ימים שקטים בתקופה קשה זאת, ושהחדשות היחידות שנקבל יהיו לגבי דגמי רכבים חשמליים חדשים.
רוצים להישאר מעודכנים לגבי כל הדגמים החשמליים? בקבוצת הטלגרם של מגזין פלאג מג ובקבוצת הוואטסאפ שלנו תקבלו את כל העדכונים הרבה לפני כולם!
רוצים לדבר על חשמליות שהקדימו זמנן? בואו לקבוצת הפייסבוק הרשמית של מגזין פלאג מג – עוברים לרכב חשמלי