בעולם הרכב, יש לא מעט שמות או שילובי אותיות מחייבים. אחד מצירופי האותיות האלו הוא DS: דגם היסטורי חשוב מאוד של סיטרואן עצמה, אשר החל את דרכו בשנת 1955 וזכה להצלחה מסחררת כבר ביומו הראשון בשוק. בזמנו, הדגם הציע מספר רב של חידושים: הגה כוח כסטנדרט, העברת הילוכים ללא שימוש במצמד, ואפילו מערכת בולמים הידראולית אשר איפשרה נסיעה באזורים קשוחים מבחינת איכותם ללא חשש.
20 שנים תמימות לקח לסיטרואן להוריד את הדגם מפס הייצור שלה, וכיום – הדגם הוא אחד מדגמי האספנות המוכרים והמבוקשים ביותר. אבל צמד האותיות נותר על המדף שנים ארוכות קדימה – כאשר הקמתו לתחייה התרחשה במהלך תחילת שנות ה-2000, אז דגמי קצה של סיטרואן מותגו תחת השם DS כגרסאות מעט יותר יוקרתיות של הדגמים הקיימים לזמנו. פרק זה, ממגוון רחב של סיבות, היה מוצלח פחות ה-DS המקורית, אבל בקונצרן PSA לא הרימו ידיים – למעשה, ב-2017 החליטו בחברה שמדובר בשם מחייב מספיק בכדי שמעתה ואילך הוא יזכה לחיים חדשים ועצמאיים. כך נולדה DS, זרוע היוקרה של קונצרן PSA – והדגם הראשון של החברה העצמאית – ה-DS7 – היה הראשון להמכר באירופה ובארץ. אולם התצוגה בהרצליה, אגב, הוא בין המובילים באירופה מבחינת היצרן. כעת, אחרי מכירות של כמה מאות יחידות בשנה באופן עקבי, ה-DS7 קרוסבק, בגרסת הפלאג אין עם ההנעה הכפולה ו-300 כוחות הסוס שלה, מגיע אלינו למבחן מקיף.
יצרן עם מנטרה עיצובית אחרת
בעולם דגמי היוקרה, עם ובלי קשר לעולם ההינע האלטרנטיבי בו אנו עוסקים – יש מגוון של גישות עיצוביות, ובמקרה זה – בגלל המחירים, יש ליצרניות מרחב תמרון רב בהרבה מברכבים עממיים. ישנם הסולידיים, ישנם מוציאי העיניים, ישנם התכלסיים – ולמרות ש-DS נכנסה למקום בו יש תחרות קשה ביותר, במבט מבחוץ – התחושה היא שמדובר באחד מרכבי היוקרה היפים ביותר כיום בשוק.
ה-DS7 קרוסבק מעוצב באופן מאוד מעניין – איך שהוא, הצרפתים הצליחו לגרום לו להראות כמו יצירת אומנות עתירת פרטים. לא משנה לאן ואיך מסתכלים – ברגע שהעיניים מגיעות לאזור ההסתכלות על הרכב, הן פשוט נשאבות. יש לו קווים מאוד זורמים ונעימים והוא לא מתבייש להציג את העוצמות והכוח הרב שלו במספר לא קטן של מוקדים ברחבי העיצוב החיצוני של הרכב.
יכלתי להמשיך לשבת על ספסל מול הרכב זמן רב, ולנסות לפרט את התחושות שהעיצוב הזה מעביר – הוא לא מנכר עיניים, אבל ניכר שמדובר כאן במשהו מיוחד. הוא לא נושא לוגו מוכר לכל דכיפין, אבל כל חובב רכב ולו הקטן ביותר לטש ברכב עיניים כשעברנו לידו. בשלב מסויים, נהג מונית חביב עם סיטרואן C5 נסע מאחורינו דרך לא קצרה, רק בשביל לעצור לידינו ברמזור ולשאול איך הרכב, לצד פירגון על כמה שהוא יפה – כמו שרק נהגי מוניות יודעים לתת.
אנחנו סאקרים של גאוות יחידה, וה-DS7 עמוסה בגאווה שכזו – מבפנים ומבחוץ. אם זה הלוגו היפיפה שמעתר בגאון את הגריל שכל כולו צורות גיאומטריות, אם זה העיצוב של הג'אנטים, הקווים המעוגלים אבל לא מידי של עיצובו החיצוני של הרכב, המראות (שמכילות את הנורות המקרינות את הלוגו של DS על הרצפה בלילה משני צידי הרכב – מיותר לגמרי, אבל יפיפה) הדו גווניות – כל פרט ופרט ברכב בחלקו החיצוני גרם לנו לתחושה שיש כאן הרמוניה. והמילה הזאת הולכת לחזור לאורך המבחן לא מעט פעמים…
חשבנו שבחוץ המצב יפיפה, ואז נכנסנו פנימה
המראה החיצוני לא יוצר התלהבות, אלא מושך את הצופה להמשיך לצפות. מה לעשות שאנחנו לא יכולים להעביר מבחן דרכים שלם רק במבט על הרכב מבחוץ – ובשלב מסויים, נאלצנו להכנס ולנסוע. וכך מצאתי את עצמי יוצא מהרצליה בערך שעה אחרי שאספתי בפועל את הרכב – בגלל שברגע שיצאתי מהחניון של החברה, מצאתי פינה לעמוד בה ולא הפסקתי לבחון כל פרט ופרט בתא הנוסעים.
כל האיפוק והשמירה על פסון מבחוץ הושלכו כאן לעזאזל – DS לא התביישו לומר שיצירת האומנות הזאת, מבחוץ, היא גולת הכותרת שלהם מבפנים. כמעט שלא ניתן למצוא בשום מקום ברכב פיסת פלסטיק ברמת גימור שאינה סופר גבוהה, העור הוא עור נאפה איכותי ביותר עם דיפונים בדיוק במקומות הנכונים (כמו למשל על גבי המשענות של הדלתות – בכדי שחלילה וחס נהג הרכב לא ישרוט את השעון היוקרתי שלו על משטח פלסטיק זול) – עד לרמה שהידית מעל לראשו של הנוסע, והידיות שמעל לדלתות במושבים האחוריים – מצופות בעור.
המוטיב של הצורות הגיאומטריות, שהתחיל בעדינות מבחוץ, מקיף כאן את הנהג בכל מקום – אם זה בלוח השעונים הדיגיטלי לחלוטין שכל כולו מעוצב על טהרת הריבועים, אם זה כפתורי פתיחת החלונות – שנמצאים על הקונסולה המרכזית, ומכילים שילוב של משולשים בצבעים שונים, אם זו מערכת המולטימדיה שגם היא כל כולה מלאה במוטיב הגיאומטרי הזה, וכמובן שאיך אפשר בלי עוד קצת גאוות יחידה? זו מגיעה בדמות הטבעה של הלוגו של החברה על גבי חלקן האחורי של משענות הראש של המושבים הקדמיים.
יפה יכול לחיות לצד נוח ופרקטי
אחד הקשיים בתכנון כלי רכב הוא מציאת נקודת האיזון והפשרה הנכונה בין כל מה שרוצים להשיג: רכב נוח יתקשה בנסיעה טכנית, רכב שיתאים להתחרעות יהיה קשוח בנסיעה עירונית שגרתית, ולגשר על הפער הזה ניתן כיום בעיקר על ידי שימוש במכלולים יקרים כמו בולמים אדפטיביים. עיצוב חיצוני קובייתי יהיה יעיל במיוחד עם המון מרווח פנימי, אבל ייראה לא וואו מבחוץ – כאשר ההפך שלו, עיצוב מעוגל וספורטיבי – יגיע על חשבון אותו מרחב הפנים.
ההרמוניה שהחלה בקבלת המפתחות וההתבוננות ברכב, והמשיכה בכל רחבי תא הנוסעים, ממשיכה מרגע ההנעה: שעון של חברת BPM השוויצרית, יצרנית עם היסטוריה מפוארת של כרונוגרפים בעבודת יד, מתרומם מתוך החלק העליות של מערכת המולטימדיה. לוח השעונים נדלק, מערכת מיזוג האוויר מתחילה לעבוד, וכמובן שבמזג האוויר הישראלי – הדבר שהכי שימח אותנו בנקודה זו היה קירור בזוג המושבים הקדמיים. לצד הקירור הזה בשלוש דרגות, ישנו גם חימום בשלוש דרגות, וכיוון חשמלי מלא לנהג ולנוסע (לנהג יש גם שני זכרונות) – פרט להדום, שנפתח ונסגר ידנית משום מה.
המושבים האלו הם בדיוק מה שאתם מצפים לקבל מרכב יוקרה שכזה. DS לא רצו להשקיע בעיצוב ולכו חפשו את הנוחות, וכמובן שלא הפוך – הם רצו את הכל. והם הצליחו להשיג את זה – יש פה רכב שנראה יפיפה מבחוץ, יפיפה אף יותר מבפנים (היכן שבעל הרכב יבלה את מרבית הזמן המוחלטת במחיצתו), ואין כאן שום פשרה בעניין הנוחות: המושבים החשמליים, ההגה מצופה העור באותה הרמה כפי שיש בשאר הרכב, כל מערכות התצוגה: זאת הנקודה שבה התחלתי להרגיש שה-DS7 שואב אותי פנימה לחוויה קצת שונה.
מניעים ונוסעים
אחרי שהשעון של BPM התמקם ונורית ה-READY החלה לפעול והודיעה שאנחנו מוכנים לנסיעה, הגיע הזמן לשלב להילוך בידית המוזרה של קונצרן PSA (עם האות E מוטבעת עלייה – אות שמייצגת את E-Tense, שמם של דגמי DS בעלי הנעת פלאג אין או הנעה חשמלית) ולצאת לדרך. זוכרים את ההרמוניה שחפרנו לכם איתה עד כאן? אז ל-DS7 ישנה יכולת נוספת: הוא יודע להפוך את כל תחלואות הכביש והסלילה הישראליים למשהו מאוד מאוד מתקבל על הדעת, ואפילו כיפי.
רכב המבחן שקיבלנו מצוייד בבולמים אדפטיביים שמשתמשים במצלמה (המורכבת על הגריל הקדמי) בכדי לסרוק את התוואי של כמה עשרות המטרים שנמצאים מלפני הרכב בכדי להתאים את עצמם אליו, וכל זאת מבוצע כמה מאות פעמים בשניה. הבולמים האלו הופכים את הנסיעה ב-DS7 לדבר הכי קרוב שאנחנו הרגשנו ל"נסיעה על ענן".
כל ההרמוניה והנעימות ממשיכים בזכות זאת, ולא רק: בין אם תרצו להתחרע קצת ובין אם תסעו מאוד בעדינות, הבולמים האדפטיביים יהיו תמיד שלושה צעדים לפניכם וידאגו לגהץ כל פיפס זערורי שמתרחש על הכביש. זאת ועוד – הם גם ידעו להתקשח ולהתרכך בהתאם לאיך שאתם בוחרים לנהוג. אין סיבוב שאפשר לקחת "מהר מידי" עם הבולמים האלו, ולא משנה כמה בא לכם לנהוג בצורה ספורטיבית – הם ידעו להתנהל בהתאם.
בידוד הרעשים המעולה מתקשה רק בנקודה אחת – כאשר לוחצים על המנוע. או אז רעש המנוע שמזניק את הסל"ד כלפי מעלה חודר לתא הנוסעים, אבל זה באמת מקרים מאוד ספציפיים ובנסיעה מנהלתית שגרתית ויום יומית, מרבית הסיכויים שמידת הפידבק החיצוני שתקבלו תהיה בדיוק במידה הנכונה ותו לא, על כל המשתמע מכך.
ה-DS7 מתהדר בלא פחות מחמישה מצבי נהיגה, והם: 4WD, הוא כמובן מצב הנעה כפולה, מצב ספורט – ששם בצד במקצת את הנוחות בשביל הכיף, מצב הייבריד, מצב קומפורט (הוא מצב הנהיגה הכי נוח שנתקלנו בו עד היום בכל כלי רכב שמשלב מנוע בנזין), ומצב חשמלי מלא – שהוא מנטרל לחלוטין את מנוע הבנזין בכדי להשתמש בחשמל, כאשר יש מספיק ממנו.
גם הנסיעה מאחור ממשיכה את הקו ההרמוני של הרכב. המושבים נוחים במיוחד עם כיוון חשמלי לגב שלהם (אין חימום או קירור, בניגוד לזוג המושבים הקדמיים. וגם אין מסאז' רחמנא ליצלן), הסאן רוף ממשיך עד למעבר לראשי הנוסעים, העור אולטרה איכותי בדיוק כמו מלפנים, מיזוג האוויר כאן מתקבל על ידי מערכת בקרת אקלים נפרדת (נוסף לכפולה מלפנים) ולכל אורך המבחן התחושה הייתה בדיוק כפי שהייתם מצפים מהשם שלה – מערכת בקרת אקלים נפרדת לנוסעים מאחורנית.
ב-DS רצו לתת לרכב הזה את הכל, בלי פשרות
חוויית הנהיגה המעולה היא רק אחד מסממניי החוויה הקצת שונה שה-DS7 הכניס אותי אלייה. באמת שקשה להצביע על פרט כלשהו שלא מלוטש ומוגמר בכל אלפי המכלולים של הרכב, וכשנמאס לנו קצת לנהוג והחלטנו להפעיל את הקרוז קונטרול האדפטיבי, גילינו שגם זה – כיאה לשאר הרכב – עובד בצורה מדהימה ומנצח באופן כמעט מושלם על מערכות זיהוי התמרורים, הבלימה האוטונומית והשמירה על מרכז הנתיב.
לצד זאת, יש ב-DS שתי מערכות בטיחות נוספות שצדו את עיננו, תרתי משמע: הראשונה היא חיישן שסורק את עיני הנהג עשרות פעמים בשנייה בכדי לזהות דפוסים של עייפות. במילים אחרות – סיכוי גבוה מאוד שמחשב הרכב ידע שאתם עייפים עוד לפני שאתם תדעו. לא מדובר פה במערכת ממוחשבת לחלוטין שמודדת את מידת העייפות על ידי כל מיני דברים כמו כמה פעמים סטיתם מנתיב אלא בחיישן שממש בודק את מצבנו הפיזי לצד פרמטרים אחרים שמתקבלים ממערכות הרכב הנוספות. והיה גם ניכר כי המערכת הזאת, בדומה לשאר הדברים שראינו, מלוטשת במיוחד: היא התריעה בפניי על עייפות רק פעם אחת לכל אורך המבחן, בנקודה בה באמת ובתמים כבר הייתי דיי עייף והגיע הזמן לחתוך הביתה.
נוסף על כך – ה-DS7 מצוייד בראיית לילה. כן, קראתם נכון – מצלמה שממוקמת מתחת ללוגו הופכת בלילה לעדשה דרכה אנחנו יכולים לראות מה קורה בדרך שלפנינו, והרכב יודע לזהות ולהתריע בפנינו על הולכי רגל, בעלי חיים ועוד – כל זאת דרך לוח השעונים הדיגיטלי, בבחירת האפשרות הרלוונטית. גם המערכת הזו עובדת לעילא, כל כך טוב שאפילו השתעשענו איתה קצת במסגרת מבחן הוידאו.
פלאג אין משובח
מנוע 1600 הסמ"ק מודגש טורבו וגיר 8 המהירויות המצויין משודכים לזוג מנועים חשמליים שמביאים את כל החבילה הזאת להספק מעולה של 300 כוחות סוס לצד הנעה כפולה (כאשר את זוג הגלגלים האחוריים מניע המנוע החשמלי, כאמור). את החשמל מקבלים המנועים החשמליים מסוללה בגודל 13.2 קוט"ש, זהה לזו שראינו בפיג'ו 3008 פלאג אין, והטווח החשמלי המוצהר כאן עומד על 59 ק"מ.
אנחנו הצלחנו להשיג לאורך המבחן טווח של 50 קילומטרים על חשמל בלבד, נתון נמוך יותר מהאח העממי – אך יפה בפני עצמו, ולדעתי – הפער נובע בעיקר מתוספת המשקל והמערכות הנוספות שגובות חשמל מהסוללה. הטעינה של הכל מתבצעת דרך השקע שנמצא מעל לגלגל האחורי שמאלי, בקצב מקסימלי של 7.4 קילו וואט – נתון יפה מאוד לרכב פלאג אין. שקע הטעינה, כמיטב המסורת בקונצרן – מואר ונגיש גם בחשיכה מוחלטת.
להרחבה בנושא גודל סוללה, קצב טעינה ועוד – מומלץ לעיין במילון המונחים החשמלי
אם אתם מעוניינים לרכוש DS7, צריכת דלק יעילה לא נמצאת בראש מעייניכם. כמובן שייתכן ואתם כן מעוניינים לצמצם בצריכת דלק ממגוון סיבות – כלכלית או סביבתית או אידיאולוגית, ותשמחו מאוד לשמוע שה-DS7 תלך אתכם בנושא זה באש ובמים -תחת ההתנהלות הנכונה. כבכול רכב פלאג אין באשר הוא, ככל שתדאגו להשתמש יותר בטווח החשמלי שהרכב מציע – כך הוא יהיה יותר יעיל וחסכוני וכך הביקורים שלכם בתחנת הדלק יתמעטו.
צריכת הדלק לאורך המבחן עמדה על ליטר ל-18 קילומטרים, נתון מצויין לרכב שכזה – והוא יכול רק להשתפר ככל שתשתמשו יותר במערכת החשמלית. כשממש חירענו את הרכב ולא טענו אותו ירדנו לכדי ליטר ל-15 וככל שהשמשנו במעט מידי ימי המבחן בחשמל כך הנתון הלך ועלה עד שננעלנו על הממוצע לעיל, אך ניתן להגיע פה למספרים שלא דמיינתם – הכל תלוי בכם.
רגנרציה ב-DS7 אפשרית רק בשני מצבים – מצב ברירת המחדל בו הרכב נוסע, ולצידו ישנו גם מצב ה-B של ידית ההילוכים אשר מגביר את הבלימה הרגנטיבית – בדיוק כפי שאנחנו מכירים מדגמי PSA האחרים. אף על פי קיומה של הפלטפורמה הזו כחוצת מותגים, עדיין היינו רוצים לראות כאן קצת יותר אפשרויות שליטה. בנוסף לכך, גם ה-DS7 מכילה את פונקציית ה-e-Save, שמאפשרת טעינה של הסוללה באמצעות מנוע הבנזין בזמן שזה עובד כשגרה.
מערכת ה-e-Save עובדת כאן נפלא, בכל אחת מההגדרות – תוכלו לבחור אם תרצו לטעון את הסוללה ל-10 ק"מ, 20 ק"מ או למקסימום הניתן. זה אומנם יעלה לכם בדלק, אבל שימוש עירוני או עירוני משולב בבין עירוני עם דגש על העירוני יאפשרו טעינה דיי זריזה של החשמל בחזרה לתוך הסוללה, ובדומה להרבה מקרים אחרים ברכב – המנגנון עובד נפלא ובדיוק כפי שהיינו מצפים.
הרוב וורוד בממלכת ה-DS7
התפעול הלא אינטואטיבי של הקרוז קונטרול האדפטיבי שקונצרן PSA מתעקש להמשיך להשתמש בו, השליטה דרך מסך מגע במערכת המיזוג, הגימור הלא מלהיב של ידיות ההדום (כן, ממש היינו צריכים לחפור בכדי למצוא משהו כזה), אפילו תא המטען הסביר בגודלו – כל אלו, ועוד, מזכירים לנו שכמו כל רכב, או כמו כל בנאדם, ה-DS7 לא מושלמת. פשרות מסויימות נעשות – לעיתים זה בגלל גחמות ניהוליות של כל מיני בעלי שררה, ולפעמים סתם כי רכב יוקרה אבל עדין מאירופה. הנקודות האלו קיימות, וה-DS7 לא מתביישת בהן, פשוט כי יש לה כל כך הרבה לתת מעבר.
ה-DS7 מציעה חווייה שונה ויחודית בהשוואה לרכבי היוקרה המתחרים בו. הכל מאוד מעודן, הרמוני, עם מידת חספוס מינימלית נדרשת ומדוייקת שמתקיימת לצד ההתנהלות של שאר הרכב – החבילה כולה כאן שוב ושוב זועקת שהרמוניה זה שם המשחק. נכון, זה לא נושא את לוגו הטבעות המפורסם של אודי למשל, אבל אם אתם שוקלים לרכוש את אחד מדגמי האופוזיציה הזו, הרי שאמליץ לכם בחום – לקחת גם את DS7 בחשבון: מבטיח לכם שחוויה רב חושית כזאת, תצליחו לקבל רק כאן.
בערוץ הטלגרם של מגזין פלאג מג תקבלו את כל החדשות הכי חמות ראשונים!
מתלבטים לגבי מעבר לרכב פלאג אין? המדריך לרכב פלאג אין יעשה לכם סדר!
מה דעתכם על ה-DS7? בואו לדבר איתנו על זה בקבוצת הפייסבוק הרשמית של מגזין פלאג מג – עוברים לרכב חשמלי
טכני:
גודל סוללה: 13.2 קוט"ש
מנוע בנזין: 1600 סמ"ק עם טורבו, גיר 8 מהירויות פלנטרי
הספק: 300 כ"ס, הנעה כפולה
טווח חשמלי במבחן הדרכים: 50 ק"מ
קצב טעינה מקסימלי: עד 7.4 קילו וואט
זמן טעינת הסוללה: שעתיים לכל היותר
שגרת טיפולים: כל 20,000 ק"מ או כל שנה, לפי המוקדם מביניהם
מחיר רכב המבחן: 354,990 ש"ח, מחיר התחלתי של DS7 קרוסבק פלאג אין: 290,000 ש"ח
אחריות: 3 שנים או 100,000 ק"מ על הרכב (לפי המוקדם מביניהם), 8 שנים או 160,000 ק"מ על הסוללה (לפי המוקדם מביניהם)
שירות: רשת מרכזי השירות של לובינסקי ברחבי הארץ
