אחרי כניסתה של טסלה לשוק בישראל בתחילת 2021 והזינוק המטאורי של השוק הזה כלפי מעלה, אחת הראשונות לקפוץ לבריכת החשמליות הריקה הייתה סמלת – שהשיקה ביולי אותה שנה את הפיאט 500 החשמלית בישראל. בין אם התזמון היה מכוון או לא, ה-500 החשמלית הייתה מהראשונות בגל החדש של דגמים חשמליים בישראל, ובזמנו גם הציע את האופציה הזולה ביותר – הגרסה הבסיסית דאז תומחרה ב-99 אלף ש"ח.
קצת מים עברו בירקון מאז, יחד עם כמה מלחמות, משברים שבבים ואספקה וקורונות כאלו ואחרות – מבחר החשמליות בשוק בישראל הולך וגדל מיום ליום, אבל ה-500 החשמלית תפסה לעצמה פינה יחודית: מהרגע שאספנו את הרכב בחניון התת קרקעי של סמלת ועד הרגע בו נפרדנו ממנו מספר ימים אחר כך, התחושה לא עזבה אותנו – מדובר בחשמלית הכי מעוצבת, מגניבה ויחודית בישראל. פיאט 500 החשמלית באה והלכה ממבחן הדרכים, ודעתנו שגם ברכב חשמלי הטווח זה לא הכל – רק התחזקה עם לכתה
מה-500 ההיסטורית, ועד ל-500 החשמלית של העת החדשה
יתכן שחלקכם כבר מכירים את המידע, אך לטובת מי שלא: פיאט 500 הוצגה ב-1957 כפתרון פשוט, בסיסי וזול להתניידות עבור אזרחי איטליה (ומדינות נוספות בעולם) של אחרי מלחמת העולם השניה. אומנם בפיאט קצת לקחו את הזמן וחיכו כמה שנים טובות מאוד מהרגע שהמלחמה הסתיימה, אך ה-500 הקטנה, הבסיסית והזולה נמכרה לא רע. שמה ניתן לה כנראה כי לתת לה את השם "פיאט 479" (זהו נפח המנוע המדוייק של הדגמים הראשונים) היה עלול להשמע מוזר, גם באיטלקית. נפח המנוע גדל עם הזמן בקצת אך השם והעיצוב המיוחד נותרו כפי שהיו בגדול, והיא הגיעה לסיום דרכה ב-1975. נאמר שזהו ה"דור הראשון" של ה-500.
הדור השני של ה-500 הפציע ב-2007, בדיוק חמישים שנים לאחר הצגת הדור הראשון. לעזאזל עם עבודת יד, מנועים קטנים ואפס בטיחות – הדור השני של הפיאט 500 התהדר בעיצוב מודרני עם קריצה אדירה לעבר דגם העבר בכל הנוגע לעיצוב, עם הרבה יותר בטיחות – ומכירות יפות גם בארץ. דגמי אברת', שגם הם זוכים להצלחה בישראל בסגמנט שלהם, התבססו ברובם המוחלט על דגמי 500 של פיאט ולמעשה, עד 2020, הדגם המשיך להמכר כך.
את מה שניתן לקרוא לו "הדור השלישי של הפיאט 500", אנו בוחנים במבחן זה. בפיאט חזרו לשולחן השרטוטים והציגו דגם חשמלי גרידא שתוכנן ככזה (ולא דגם על בסיס פלטפורמה משותפת עם דגמי בנזין), עם דגש מהותי ביותר על העיצוב והאייקוניות המוכרים – גם על חשבון דברים שברכב חשמלי עלולים להראות לנו הכרחיים – כמו למשל טווח של מעל ל-400 ק"מ. ישראל, אגב, הייתה הראשונה מחוץ לאירופה לקבל את ה-500 החשמלית.
"תעצבו לי יצירת מופת, עם כל השאר נסתדר" אמר איש מפיאט מתישהו בסוף העשור הקודם
פיאט 500 החשמלית לא באה לספר סיפורים לאף אחד. המצב פה ברור מהשניה שרואים אותה בתמונות ועד הרגע שמתחילים לנהוג בה: אסתטיקה קודמת לכל. היא מעט יותר גדולה לתחושתינו במימדים מאחותה הגדולה מהדור השני, נראית הרבה יותר טוב, וכמובן שמונעת בחשמל. אנחנו יכולים להבין את הלך הרוח בפיאט בזמן עיצוב והינדוס הדגם הזה – היה להם קלף מנצח שהגיע הזמן להתאים לעת החשמלית. אז מה שהמשותף היחיד לזו ול-500 המקורית הוא ששתיהן איטלקיות ונושאות את אותו שם של חברת אם?
ה-500 החשמלית מגיעה ארצה בשלוש רמות גימור: הבסיסית, "האצ'בק", לה סוללת 23.5 קוט"ש וטווח מוצהר של 190 ק"מ. דגם זה הגיע במקור ללא טעינה מהירה ותומחר ב-99 אלף שח, וזכה בתואר הרכב החשמלי הזול בישראל, אך שינויים במפרט, בזמני אספקה ובמצב הגיאו פוליטי בעולם מאז שהגיעה ארצה נתנו את אותותיהם ומחירה עלה ל-109 אלף שקלים. היא תומכת בטעינה מהירה בקצב של 50 קילו וואט, טעינה מעמדה ביתית או ציבורית בקצב של 11 קילו וואט. הספק המנוע החשמלי כאן עומד על 95 כ"ס.
להרחבה בנושא גודל סוללה, קצב טעינה ועוד – מולץ לעיין במילון המונחים החשמלי ובמדריך לעמדות טעינה
רמת הגימור השניה – אייקון 3+1 – מציעה מרכב יחודי בו ישנה מעין חצי דלת בצידה השמאלי של המכונית, אשר מאפשר כניסה נוחה יותר לנוסעים מאחור (הדגמה תוכלו לראות בוידאו של מבחן הדרכים, בראש הכתבה). פרט לכך, מבחינה טכנית היא שונה מרמת הגימור הבסיסית – כאשר הסוללה כאן היא סוללת 42 קוט"ש, הטווח המוצהר עומד על 320 ק"מ, ויכולות הטעינה המהירה עומדות על 85 קילו וואט (טעינה ביתית או ציבורית זהה בכל הדגמים – 11 קילו וואט). מחירה של זו מתחיל מ-134 אלף שקלים, והמנוע ברמת גימור זו מפיק 115 כ"ס.
רמת הגימור השלישית של ה-500 היא ה"לה פרימה", גרסאת הקבריולט – שהתמזל מזלנו לקבל למבחן. מבחינה טכנית היא זהה לאייקון 3+1, אך מגיעה במקום החצי דלת עם גג בד נפתח. יכולות הטעינה זהות לגרסאת האייקון, אבל וואו – כמה שהיא יפה. אפילו עם גג הבד, פיאט הצליחו להוציא מידיהם יצירת אומנות שאני לא מסוגל להפסיק להביט בה. מחירה של ה"לה פרימה" עם הגג הנפתח מתחיל מ-164 אלף שקלים. זו גם, נכון לכתיבת שורות אלו (וכנראה שבעתיד הנראה לעין) – הקבריולט החשמלית היחידה בישראל.
לפני שנמשיך להזיל ריר, בואו נדבר רגע על ענייני החשמל לשמם התכנסנו
ה-500 החשמלית שקיבלנו, כאמור, מצויידת בסוללת 42 קוט"ש ומנוע 115 כ"ס. היא קטנה, זריזה וחצופה, ולמרות שההספק בתחילה נראה היה לנו קצת חלש – המנוע תפור למימדים של הדגם הזה, ובעיקר משאיר לנו טעם של עוד – בתקווה שבמהרה בימינו נראה גם אבארת' חשמלית על אותו הבסיס. הוא נמצא בחלקו הקדמי של הרכב ומניע את הגלגלים הקדמיים בלבד.
קצב הטעינה הביתי, או מעמדה ציבורית, של ה-500 החשמלית (בכל רמות הגימור) עומד כאמור על 11 קילו וואט – קצב טעינה מעולה לרכב עם סוללה שכזו, אשר מאפשר מילוי הסוללה בפחות מ-4 שעות (אנחנו נזקקנו ל-3:30 בכדי למלא 85% + איזון תאים). טעינה מהירה תתאפשר ברמת גימור זו וב-3+1 בקצב של 85 קילו וואט, והפיאט 500 החשמלית בורכה במחשב טעינה שיודע לומר בדיוק כמה זמן נותר לטעינה, בתרחיש הטוב ביותר ובתרחיש הגרוע ביותר, יחד עם אומדן מדוייק להפליא בזמן אמת.
שקע הטעינה נמצא בחלקו האחורי ימני של הרכב, מעל לגלגל האחורי. בדרך כלל אנחנו קצת פחות חובבים שקעי טעינה בצד הרכב, אבל ה-500 החשמלית קטנה מספיק בכדי שלא יהיה לנו אכפת – וזה מאוד כיף ומרענן לשם שינוי לקחת רכב מבחן שאינו קרוסאובר קטן / גדול / ענק / מפלצתי, אלא מכונית סופר מיני. הוא מואר, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים, מציג אינדיקטור טעינה עם תאורה ירוקה ב-5 דרגות כאשר כל אחת מייצגת 20% בסוללה, וישנו גם כפתור שחרור של כבל הטעינה – דבר שחייב להיות סטנדרט, יחד עם תאורה בשקע הטעינה – בכל רכב חשמלי באשר הוא.
הטווח המוצהר של רמת הגימור הבסיסית עומד על 190 ק"מ, ובמקרה שלה לא נוכל להוסיף או לגרוע ממידע זה כי ליבואן אין כרגע את הרכב הזה כרכב הדגמה. לה פרימה מגיעה עם טווח מוצהר של 320 ק"מ, כאשר הטווח שהשגנו בפועל עומד על 279 ק"מ. המבחן נערך בימים חמים במיוחד ובחלקו הארי נסענו עם מיזוג אוויר. כמו בכל רכב חשמלי אחר – התנהגות אלימה מידי עם דוושת ההאצה תגזור לכם את הקילומטרז' הניתן להוצאה מסוללה טעונה במלואה. עליות תלולות וארוכות במיוחד, יחד עם אותה התנהגות אלימה עם דוושת התאוצה, יצמצמו את הטווח משמעותית – וכאשר התעלמנו מכל כלל נסיעה אפשרי ובחרנו לנסוע ב-500 החשמלית כמו ברכב חברה – ירדנו אל מתחת ל-210 ק"מ.
ל-500 החשמלית שלושה מצבי נסיעה, כולם מתוכנתים מראש ואין לה אפשרות של שליטה על הבלימה הרגנטיבית. מצב הנהיגה הראשון והבסיסי הוא ה-Normal, כמובן. כאן, הבלימה הרגנטיבית מופעלת במידה המינימלית וזה מצב הנסיעה הנעים ביותר. מצב ה-Range מגביל במקצת את עוצמת המנוע, ומגביר באופן משמעותי את הבלימה הרגנטיבית – עד כדי קרבה גבוהה במיוחד לנהיגה בדוושה אחת. המצב השלישי הוא ה-Sherpa – מצב נהיגה שמשמעות שמו נשגבת מבחינתנו, אך הוא הפרשנות של פיאט לנהיגה עם דוושה אחת באופן מוחלט. הבלימה הרגנטיבית כאן היא העוצמתית ביותר, מיזוג האוויר מנוטרל – וה-500 הקטנה לא תחצה את מהירות ה-80 קמ"ש, לא משנה מה.
ביחד עם המשקל שממוקם בחלקה הקדמי (על כך בהמשך המבחן), מצבי הנהיגה האלו היו קשוחים לשימוש והעדפנו, לאחר גמר מבחן הטווח, לבצע את מרבית המבחן על מצב "נורמל". הבלימה הרגנטיבית העוצמתית יחד עם המשקל בחלק הקדמי שלה, הפכו את הנסיעה במצבים אלו בפיאט 500 לפחות נעימה, אבל מניסיוננו בעבר – מי שמחזיק ברכב, ומתרגל לכך – יוכל באמצעות מצבים אלו להפיק את המיטב מהסוללה, וכמובן שגם להגיע לטווחים קרובים למוצהר.
קבריולט חשמלית יחידה בישראל – כרגע, ובעתיד הנראה לעין
גילוי נאות: זו הפעם הראשונה בה יוצא לי לבחון רכב קבריולט. רצה הגורל, ועולם הרכבים החשמליים אינו מאפשר אופציות רבות למי שמעוניין להרגיש את הרוח בשערו (או בקרחתו, כמו במקרה שלי) ולנסוע על טהרת החשמל. בעבר, העלנו כתבה שעסקה ברכבי קבריולט חשמליים – אך מדובר במיעוט זעום בהשוואה להיצע האדיר של רכבים חשמליים בכלל, באופן יחסי.
בפיאט לא חיכו זמן רב מידי וכבר בתחילת דרכה של ה-500 החשמלית החלו להציע אותה בגרסה עם גג נפתח. הגג כאן, כאמור, עשוי בד – והוא נפתח בשתי דרגות: הראשונה היא מעל לראשי הנוסעים, פלוס מינוס עד לנקודה של קורה C בחלק האחורי של ה-500 הקטנה, והדרגה השניה היא פתיחה מוחלטת שמקפלת את כל מה שנשאר מהגג מעל לחלקה העליון של דלת תא המטען. הפתיחה והסגירה נעשות באמצעות שני לחצנים פשוטים למראה מעל למנורת תא הנהג, והיא מתבצעת במהירות סבירה – גם אם נמצאים בנסיעה (ניתן לפתוח ולסגור את הגג עד למהירות של 100 קמ"ש).
אם לומר את האמת, אני משער שכמות הרוכשים של ה-500 החשמלית ברמת הגימור לה פרימה, עם הגג הנפתח, תעמוד על כמה עשרות (הלוואי שאפילו כמה מאות) בשנה. השילוב של רכב מעוצב כל כך, עם גג נפתח והנעה חשמלית, כנראה יקרוץ ללא מעט מתעניינים, והעדר תחרות כלשהי בקטגוריה זו יעשה ל-500 הזו רק טוב. גרסאת ה-3+1 תמכר בכמות יותר גדולה, בסבירות דיי גבוהה – לא בגלל העדרו של גג נפתח, אלא בגלל עלותה הנמוכה משמעותית עם בסיס מכאני זהה.
אבל גם כאן, ואפילו עם הגג הנפתח (שלגביו שמענו הערות במהלך המבחן – שנגעו בעיקר לצבע השחור שלו) – לא תמצאו חשמלית שנראית כך, או אפילו קרוב לזה. היותה קבריולט היא בונוס גדול מבחינתנו והטכנולוגיה שמתחת למכסה המנוע עומדת בשורה אחת עם מה שאפשרי להכניס, במגבלות הקיימות כיום, בחבילה כל כך קטנה וקומפקטית.
גם מבפנים, העיצוב מדבר. אבל לא רק הוא
בסדר, בסדר, אכלנו לכם את הראש עם כמה שהיא נראית מגניב. נכנסים? נכנסים. ל-500 פתיחה והנעה ללא מפתח, והשלט שלה הוא מה שבפיאט קראו לו "דמוי חלוק נחל" (מבחינתנו מדובר בשלט שחור ואליפטי עם מעט מאוד דמיון, ובכן, לחלוק נחל). פתחתם את הדלת ונכנסתם פנימה – ובמושב הנהג מחכה לכם הפתעה ממש חביבה, שלה לא ממש ציפינו ממכונית במימדים אלו.
הישיבה בה – גם לנהג וגם לנוסע שלידו – לא מרגישה כמו מכונית סופר מיני. המעבר לפלטפורמה חשמלית איפשר, כנראה, למהנדסים, לבנות סביבת נהג מרווחת במיוחד – וכך, התחושה ב-500 החשמלית היא שאתם נוהגים ברכב מסגמנט גבוה יותר, ולא במיני קטנטנה. הכל מאוד מרווח, גבווה ועם המון חופש תנועה – הכיסאות גבוהים יחסית, ההגה מציע מרווח תמרון רב למעלה, למטה ולכיוון הנהג, יש מקום רב לרגליים – ולסיכום, התחושה היא של רכב גדול, כאשר יושבים במושב הנהג או הנוסע.
אבל ברגע שתסובבו את הראש ב-90 מעלות הצידה ותראו את קורה B ואת המושב האחורי תזכרו מיד שאתם במכונית מיני. נדמה שהמחשבה הייתה לרווח את הלא מובן מאליו – שזה אזור הנהג והנוסע – על חשבון האזור שממילא פחות נמצא בשימוש במכוניות שכאלו – וזה אזור הנוסעים מאחור. המושבים האלו יתקשו להכיל נוסע מבוגר אחד או שניים רחמנא ליצלן, אם לא תזיזו את מושב הנהג והנוסע קדימה. אין כאן הרבה מקום לתמרון, והאזור הזה ספרטני במיוחד – גם ברמת הגימור שלו וגם מבחינת הנוחות שהוא מציע ליושבים שם. המושבים עצמם נוחים – כל השאר, פחות. מזל שה-500 החשמלית פחות מיועדת להובלה של 4 נוסעים.
המושבים של הנהג והנוסע מעולם, ובכלל – כל סביבת הפנים שלה מוקפדת ומהודקת. ישנו לוח שעונים דיגיטלי גדול, ברור ומפורט – שמציג כמויות עצומות של סוגים שונים ומשונים של מידע. הכל נשלט מההגה בקלות ובאינטואטיביות, ובנוסף – על חלקם האחורי של זוג חישורי הגה ישנם כפתורים נוספים אשר שולטים בווליום ובמעבר בין שירים / תחנות רדיו.
פקדי השליטה על מיזוג האוויר הם פיזיים וממוקמים מתחת למערכת המולטימדיה. זו מצויינת, תומכת באנדרואיד אוטו ואפל קאר פליי (אפילו אלחוטי!), ומהרגע שנכנסנו לאוטו עד שהחזרו אותו – היא עבדה מעולה. גם מצלמת הרוורס כאן עובדת נפלא ומספקת תמונה ברורה, חדה וחלקה "בזמן אמת", ללא השתהויות ולאגים למינהם. מתחת לפקדים הפיזיים של המזגן ישנו משטח טעינה אלחוטי, ומתחת לזה – כפתורי השליטה על הגיר, שעבר בפיאט אבולוציה – ובמקום להשתמש ב"מוט" שגרתי, או בגלילה – בחרו פשוט לשים ארבעה כפתורים.
משם, ישנה תהום. אין חיבור בין האזור הזה לבין השטח שמפריד בין הנהג לנוסע, ואזור משענת היד / תאי האחסון המרכזיים מתחיל אחרי התהום הזו – וכאן, לפיאט היו כמה בחירות מוזרות (כפי שתוכלו לראות במקטע "איזה איטלקי זה" מבחן הוידאו שבתחילת הכתבה). ראשית, בתוך האזור הזה של משענת היד, ישנו מחזיק כוסות נשלף מובנה. למעשה, הוא מחזיק כוס *אחת*, ואם יש לנוסע שאתכם גם כן כוס – שיחפש מי ינענע אותו, כי במרכז לא יהיה לו מקום.
לאחר מכן, ישנו בלם החנייה החשמלי, גלילת שליטה על מצבי הנהיגה וגלילת הווליום. אז ישנו תא אחסון נסגר קטן, שבתוכו – לא סתם שקע מצת 12 וולט, אלא שקע מצת שבו אשכרה, באמת ובתמים, יש מצת! בשנת 2022! מעליו ישנה משענת היד שנעה על מסילה קדימה ואחורה: זו נוחה מאוד ונעימה מאוד למגע, עם תא אחסון קטן מתחתיה.
פתיחת הדלתות נעשית באופן חשמלי גם מפנים הרכב, באמצעות כפתורים פיזיים יפים. אלו צמודים לידית שבה ניתן להשתמש בכדי לפתוח ולסגור את הדלת, ושם ישנו פרט מקסים שממש העיף לנו את הפוני – בתוך הידית הזו ישנה צללית קטנה וחמודה של הפיאט 500 המקורית, אשר מוטבעת בגומי בתחתית הידית, עם הכיתוב "Made in Torino". אתם בטח יודעים כבר בשלב זה שאנחנו סאקרים של פרטים קטנים, ודבר כזה הוא בדיוק מה שמעיף לנו את הפוני. עניין אחד שפחות אהבנו בכל האופרציה – המיקום של הידיות האלו קצת משונה ולא אינטואטיבי, אבל מתרגלים לכך.
תא המטען ב-500 החשמלית קטנטן, ובמקרה של גרסאת הלה פרימה עם הגג הנפתח – הוא קטן מעט יותר. אם אתם רווקים ללא ילדים, או שהרכב הזה הוא רכב שני בבית, אפשר בהחלט להסתדר איתו והוא יכיל בקלות קניות שבועיות בסופר, מגוון תיקים וכדומה. אנחנו הצלחנו להכניס פנימה את כל ציוד הצילום שלנו בלי שום בעיה, ונשאר לנו אפילו מקום רב לעוד פיצ'פצ'קס. המושבים האחוריים ניתנים לקיפול, למקרה שתצתרכו להכניס משהו קצת גדול לתא המטען, ומתחת לרצפתו ישנה ערכת ניפוח. אין "מקום מוסדר" לכבליאדה, וזו תתפוס, כמובן, מקום לא מבוטל בתוך תא המטען הזה. נחזור לרגע לתא הנוסעים, בו הפיאט 500 החשמלית הפתיעה אותנו בפרט מאוד משעשע – היא המכונית היחידה בה נתקלנו בעת האחרונה, אשר אובזרה מראש מהיצרן – במצת תקנית להדלקת סיגריות.
כל היופי הזה צריך גם לנסוע
המנוע של ה-500 החשמלית הזו (ושל רמת הגימור אייקון 3+1) מספק 118 כוחות סוס צנועים, שהולמים בהחלט את כל החבילה הקטנה הזו. הנסיעה ב-500 החשמלית, אפילו ברמת הגימור לה פרימה עם גג הבד הנפתח, נפלאה. בידוד הרעשים פה מעולה, יש מעט מאוד רעשי רוח (אפילו המראות היו שקטות באופן כמעט מחשיד, גם במהירויות גבוהות), והשילוב של תא נהג מרווח כל כך עם איכות נסיעה שכזאת בהחלט נותן תחושה של מכונית מסגמנט גבוה יותר.
היא מאובזרת בכל מערכת הבטיחות שאנחנו מורגלים בהן כבר ברכבים חשמליים, בינהן – התראת התנגשות, התראה ותיקון אקטיבי של סטיה מנתיב, התראת רכב בשטח מת, חיישני חניה היקפיים, זיהוי תמרורים, וכמובן – קרוז קונרול אדפטיבי. מערכת תיקון הסטייה מנתיב מרגישה קצת קשוחה וייתכן מאוד שזה משהו שיוכל להפתר בעדכון תוכנה עתידי, וגם הבלימה האקטיבית כאן נעדרת עידון שאנחנו רגילים כבר מתחום זה. מנגד, הקרוז קונטרול האדפטיבי עובד נהדר – והוא על הצד ה"פחות" מנומס שאנחנו נתקלנו בו עד כה ברכבים.
כבכול רכב חשמלי, גם כאן יש מספיק כוח ליציאה לעקיפות והעלמות מהירה באופק בהשוואה לרכבי הבנזין שמאכלסים איתנו את הכביש. כאמור, המנוע החשמלי הצנוע הזה מספק דיי והותר כוח בשביל התנהלות שגרתית בכבישי מדינת ישראל, ובמספר הזדמנויות בהן נהגים חשבו שהם יכולים לעשות איתנו "פתיחות" ברמזורים עם מכוניות המנהלים הגדולות שלהם עם מנוע אטמוספרי מיושן, הראנו להם את החלק האחורי (והיפיפיה) של ה-500 לשבריר שניה לפני שנעלמנו באופק והותרנו אותם המומים ונבוכים.
העניין היחיד שהפריע לנו היה השקיעה של חלקה הקדמי של ה-500 בעת בלימות חזקות או בזמן שימוש במצב נסיעה עם בלימה רגנטיבית חזקה יותר ממצב ה"נורמל". המבנה המיוחד והמרווח הזה מכתיב, כנראה, משקל רב מאוד על החלק הקדמי שלה, וכל עוד נוסעים כשגרה – הכל בסדר. אבל – ברגע שבו בולמים בחוזקה, או ברגע שבו הבלימה הרגנטיבית באחד משני מצבי הנהיגה החסכוניים נכנסת לפעולה – הפרונט שוקע מאוד מאוד עמוק קדימה, בצורה שלעיתים הייתה לא נעימה.
חשוב לזכור – לא מדובר בסיטואציה שגרתית, ובהתנהלות רגילה ותקנית – לא הרגשתי בכך. אבל מנסיעה במהירות 100 קמ"ש במצב SHERPA לעמידה מוחלטת, יש צורך בבלימה רגנטיבית עוצמתית – שגורמת לכל חרטום הרכב לשקוע מאוד. גם כאן, אנו מאמינים כי עדכון תוכנה עתידי יפתור את זה, אך אם ישנה טענה אחת ויחידה כלפי איכות הנסיעה ב-500 החשמלית – הרי שהיא תתמקד במקרים של בלימה עוצמתית והתנהגות הפרונט. פרט לכך, החבילה הזו נוסעת מעולה וכיף מאוד לנהוג בה.
פרידה – אבל לא הפרדות
אם הגעתם עד לכאן, אתם בוודאי מבינים שמאוד אהבנו את ה-500 החשמלית. נכון, גרסאת הלה פרימה עם הגג הנפתח לא זולה ביחס למה שהתרגלנו לראות בסגמנט החשמליות בישראל, אבל מהצד השני – היא מציעה הרבה דברים שסגמנט זה לא הציע – בראש ובראשונה, דגש מהותי מאוד על העיצוב החיצוני והפנימי, יחד עם האסתטיקה – משהו שנעדר מרכבים חשמליים רבים. לא בגלל שהם מכוערים, אלא בגלל שהם פשוט "רכבים" שגרתיים, גם אם חשמליים.
גרסאת הלה פרימה הנבחנת עם הגג הנפתח מוסיפה לכל זה (בעלות לא מבוטלת) גם גג נפתח ובכך היא קוטפת את תואר הקבריולט החשמלית היחידה בישראל. מי מכם שמכיר רכבי קבריולט בוודאי מכיר את התענוג שבנסיעה בכזו, ומי שאינו מכיר ושוקל ללכת על ה-500 הזו – יהנה מאוד מכל רגע במחיצת האוטו – בתוכו ומחוצה לו.
הטווח כאן נמצא על הצד הנמוך, ותואם את מה שהרכב מיועד להיות – רכב עירוני מעוצב לעילא עם יכולות נסיעה בין עירוניות מסויימות. למעשה, הדבר היחיד שבאמת מגביל אותו בהקשר זה הוא אכן הסוללה הקטנה יחסית – כי בכל פרמטר אחר, הרכב הזה נוסע נהדר, בין אם בשקט ובעדינות בנסיעות קצרות בתוך העיר, ובין אם בנסיעות ארוכות ממחוז אחד בישראל למחוז אחר, במסגרת יכולות הסוללה.
אבל גם לזה ישנו פתרון – סוללה קטנה עם יכולות טעינה כמו שיש לפיאט 500 החשמלית מאפשרת טעינה זריזה ותוספת חשמל משמעותית גם במקרים של נסיעות ארוכות. כך למשל, טעינה מ-40% ל-80% ארכה לנו בדיוק 18 דקות, ונתון זה בוודאי אף ישתפר בחיבור לעמדה שתוכל לספק ל-500 הקטנה את קצב הטעינה המקסימלי (העמדה אליה התחברנו הייתה עמדת 50 קילו וואט – בעוד ה-500 יודעת לקבל בגרסה זו 85 קילו וואט). כך שאם אתם בדרך למקום מסויים ורואים כי הסוללה לא תספיק, עצירה זריזה בעמדת טעינה מהירה, גם כזו של 50 קילו וואט, תספק לכם את כל החשמל שתזדקקו לו.
היא קטנה, חצופה, כיפית, יפיפיה, ובגרסאת הלה פרימה הגג הנפתח הוא תוספת נהדרת. הטווח סביר, היכולות הטכנולוגיות שלה מעולות, ואנחנו לא יכולים להוריד ממנה את העיניים ולהפסיק לדבר על כמה שהיא נראית מעולה. הפיאט 500 החשמלית מציעה חבילה קצת שונה ממה שהתרגלנו אליו בעולם הרכב החשמלי, חבילה ששמה דגש קודם כל על המראה, ורק אז על היכולות – שלמרות הדגש על האסתטיקה, לא נזנחו כלל. היא לא תתאים לכל אחד, אבל מי שכן יחליט להתחדש ב-500 החשמלית – יהנה מכל רגע.
חברי קבוצת הטלגרם של מגזין פלאג מג קיבלו גישה למבחן לפני כולם! רוצים גם? הצטרפו אלינו ותקבלו את כל החומרים הכי עדכניים שעולים בפלאג מג ראשונים!
מה דעתכם על הפיאט 500 החשמלית? בואו לדבר איתנו על זה בקבוצת הפייסבוק של מגזין פלאג מג – עוברים לרכב חשמלי
טכני – פיאט 500 חשמלית לה פרימה קבריולט
גודל סוללה: 42 קוט"ש
הספק: 115 כ"ס, הנעה קדמית
טווח חשמלי במבחן הדרכים: 279 ק"מ (טווח מוצהר – 320 ק"מ)
טעינה: עמדה ביתית / ציבורית – עד 11 קילו וואט, טעינה מהירה – עד 85 קילו וואט
זמן טעינת הסוללה: עמדה ביתית/ציבורית – קצת פחות מ-4 שעות מ-0% ל-100%
מערכות בטיחות: בלימה אוטונומית, זיהוי תמרורים, התראה על סטייה מנתיב ותיקון, בקרת שיוט אדפטיבית כולל זחילה בפקק, זיהוי רכב בשטח מת, זיהוי תמרורים
מחיר רכב המבחן: 164,990 ש"ח, אגרת רישוי – 530 ש"ח
אחריות: 3 שנות אחריות על הרכב, 8 שנים או 150,000 ק"מ על הסוללה (לפי המוקדם מבניהם)
שירות: מרכזי השירות של סמלת ברחבי הארץ
