נכון לכתיבת שורות אלו, מכירות הרכב החשמלי בארץ רותחות. עד חודש פברואר 2021, הרכב החשמלי הנמכר בישראל היה ה-MG ZS EV החשמלי, אך ברגע שטסלה נחתה בארץ – היא עקפה אותו (ואת מיעוט הרכבים החשמליים האחרים אשר היו בשוק) בסיבוב והגיעה למסירות של אלפי רכבים תוך מספר קטן של חודשים. חצי שנה אחרי שטסלה נחתה בישראל, החל מבול של השקות רכבים חשמליים מסוגים שונים, בגדלים שונים, ובמחירים שונים. גם בתחום רכבי הפלאג אין יש עלייה במכירות, ואלו הגיעו השנה למעל 8000 רכבי פלאג אין נמכרו בישראל במהלך החודשים ינואר-אוגוסט 2021. כפי שציינו במדריך לרכב פלאג אין, מהווים אלטרנטיבה אפשרית ומעניינת לרכבים חשמליים למי שהטווח בעייתי בשבילו.
כפי שהרכבים החשמליים משנים את שוק הרכב הישראלי והעולמי, כך גם מילון המונחים שלנו משתנה. לרכבי בנזין ודיזל ההתייחסות הייתה מאוד פשוטה – מה שעניין אותנו היה נפח המנוע, הספק בכוחות סוס, אם יש או אין טורבו, איזה סוג גיר, ו… זהו בגדול. ההנעה ברכבים אלו, לפחות בעממים שבינהם, תהיה קדמית (רכבים יקרים יותר כבר יכללו הנעה 4X4 או הנעה אחורית), ושם ההבדלים הטכניים שמעניינים כל רוכש פוטנציאלי יסתיימו (מדובר, כמובן, רק על הבדלים טכניים – כל רכב נבדל מהשני בהמון דברים נוספים). לפני שנכנס למונחים החדשים שרלוונטיים לעולם הרכב החשמלי, נציין – נתון ההספק, או כפי שאנחנו מתייחסים אליו – כוחות סוס – נשאר אותו הנתון, ומהווה סף עליון שממנו נגזרות יכולות הרכב בשיאן. נתון זה תקף גם ברכבי בנזין, דיזל, רכבי פלאג אין ורכבים חשמליים, אופנועים, קטנועים ולמעשה כל כלי רכב ממונע.
מה זה קוט"ש?
בבואנו לבחור רכב חשמלי, או רכב פלאג אין, הנתון הראשון שיעניין אותו הוא גודל הסוללה – שנמדד לפי יחידת המדידה קוט"ש (שמשמעותה – קילו-וואט שעה). על מנת להשאיר מדריך זה פשוט להבנה ככל האפשר, לא נכנס למשמעות השם ולאופן החישוב, אלא נתייחס אליו בפשטות – קוט"ש מהווה מבחינתנו את גודל הסוללה. ברכב פלאג אין יכולה להיות סוללה קטנה של 5 קוט"ש, 8 קוט"ש, וברכבים חשמליים המספרים מגיעים בכפולות של עשרות – יכול להיות 30 קוט"ש, יכול להיות 50, 60, אפילו 100 קוט"ש. גודל הסוללה משפיע באופן ישיר על טווח הרכב. ככל שהסוללה תהיה גדולה יותר, כך הרכב יוכל לגמוע מרחק גדול יותר, או לחלופין, ניתן יהיה לנצל את עוצמת הסוללה לצרכים ספורטייבים (כמו במרצדס AMG פלאג אין שעלייה דיווחנו בעבר, או במכוניות על חשמליות אקזוטיות עליהן נדווח בעתיד). ברכבים היברידיים הסוללות בדרך כלל קטנות מאוד – טויוטה פריוס מדורה הרביעי למשל מכילה סוללה של 0.95 קוט"ש, אשר תפקידה בעיקר לסייע בהאצות ולנסוע על חשמל בלבד לפרקי זמן קצרים מאוד, ונתוני גודל הסוללה ברכבים אלו בדרך כלל לא מפורסמים, וגם פחות רלוונטיים לרוכש. באופנועים, גודל הסוללה יהיה קטן מברכבים ויהיה בדרך כלל מכמה קוט"שים בודדים ועד לעשרות בודדות, אך הוא זהה בהתייחסותנו אליו (ניתן לקרוא בהרחבה על כך במדריך לאופנועים חשמליים).
מה זה קילו וואט?
הנתון השני שיעניין אותנו הוא קצב הטעינה – שנמדד לפי קילו וואט (KW). קצב הטעינה רלוונטי מאוד ממספר סיבות – הראשונה והחשובה בהן היא שקצב הטעינה הוא אינדיקטור לפיו ניתן לדעת מה הוא פרק הזמן לטעינת הרכב בתנאים מסויימים. קצב טעינה רלוונטי גם לרכב הנבחר, וגם לעמדות הטעינה, והנושא עובד כך: עמדת טעינה יכולה לטעון רכב בקצב מסויים, לדוגמא – 22 קילו וואט לכל היותר. משמעות המספר הזה הוא שעמדת טעינה מסוגלת לטעון לתוך סוללת הרכב 22 קילו וואט בשעה עגולה. מהצד השני, יש לנו את הרכב – ולו מחשב טעינה שיודע לקבל זרם בקצב מסויים, בדרך כלל נמוך יותר מהמקסימום שניתן לקבל מעמדת טעינה. למשל – וולוו XC40 חשמלי יוכל לקבל טעינה בקצב של 11 קילו וואט, והוא ייתחבר לעמדת טעינה שמאפשרת טעינה בקצב של 22 קילו וואט. היות ומחשב הטעינה שברכב יודע לקבל 11 קילו וואט לכל היותר – הוא יטען את הרכב בקצב זה. מנגד – אם יש לנו עמדת טעינה שמאפשרת טעינה בקצב של 7 קילו וואט, זה הקצב בו העמדה תטען את הרכב – למרות שהרכב מסוגל לקבל קצב טעינה גבוה יותר. בפשטות – הגורם בעל קצב הטעינה הנמוך יותר יהיה זה שקובע את קצב הטעינה – אם הרכב מסוגל לקבל טעינה בקצב גבוה יותר משהעמדה מספקת, העמדה היא זו שתקבע את הקצב, ואם העמדה מסוגלת לספק טעינה בקצב גבוה משהרכב מסוגל לקבל – הרכב הוא זה שייקבע את הקצב.
איך קילו וואט בא לידי ביטוי בטעינה מהירה?
קצב טעינה רלוונטי גם בטעינה מהירה. ההתייחסות למספרים זהה – נתון הקילו וואט בעמדות הטעינה המהירה הוא הנתון שקובע את קצב הטעינה המקסימלי שניתן לספק לרכב, אך הטעינה תתבצע בסופו של דבר לפי הקצב אותו יכתיב הגורם בעל קצב הטעינה הנמוך יותר. למשל – עמדת טעינה מהירה יכולה לספק טעינה בקצב של 150 קילו וואט, ואלייה מגיעה סיטרואן C4 חשמלית, שיכולה לקבל טעינה מהירה בקצב של 100 קילו וואט – העמדה תטען את הרכב בקצב שהרכב מסוגל לקבל. מנגד, תוכל להגיע לאותה העמדה טסלה מודל 3, שיכולות הטעינה המהירה שלה מאפשרות לה גם טעינה בקצב של 250 קילו וואט, אך זו תטען בקצב של 150 קילו וואט – כי עמדת הטעינה לא מסוגלת לספק יותר מזה. רכבי פלאג אין תומכים בטעינה מהירה לעיתים נדירות, וגם אז – מדובר בטעינה מהירה בקצב של 50 קילו וואט בדרך כלל. להרחבה בנושא העמדות ניתן לקרוא את המדריך לעמדות טעינה של פלאג מג.
סביר להניח שבחיפושכם אחר רכב חשמלי נתקלתם בנתונים שייראו מוזרים, כמו – "טעינה מ-20% ל-80% בתוך 40 דקות". גם זו סוג של צורת מדידה חדשה לכל מי שעובר מעולם רכבי הבנזין. הסיבה למספרים המוזרים האלו היא שטעינה מהירה אפשרית, נכון לכתיבת שורות אלו, רק כאשר יש מספיק "בשר" בסוללה. אם הסוללה נמצאת על טווח של מתחת ל-20% לדוגמא, עמדת הטעינה המהירה תתחיל לטעון אותה בקצב נמוך, ורק לאחר שהסף הזה, אותו קבע היצרן (יכול להיות 20%, או 30%, או כל מספר אחר אותו קבעו מהנדסי הרכב) הטעינה המהירה תכנס לפעולה. לקראת מילוי מלא של הסוללה, הטעינה המהירה פוסקת והעמדה תמשיך לטעון את הרכב בקצב איטי יותר. חשוב לדעת – המונח טעינה מהירה יכול להיות מטעטע, היות ולא מדובר בטעינה "מהירה" תרתי משמע, אשר משתווה בקצב שלה למילוי מיכל דלק, אלא בטעינה מהירה יחסית לטעינה סטנדרטית. הרעיון מאחורי טעינה זו הוא לאפשר קבלת טווח נסיעה רחב יותר בפרק זמן יחסית קצר לעומת טעינה שגרתית (או טעינה ביתית רחמנא ליצלן).
דבר נוסף שחשוב לדעת – קצב הטעינה, לא משנה אם הוא מהיר או סטנדרטי, הוא בקירוב – אנחנו לא נכנס במדריך זה למגבלות פיזיקליות בתחום החשמל, על מנת להשאיר אותו פשוט להבנה, רק נאמר – קצב הטעינה, לא משנה של איזה סוג עמדה, מתייחס למרבית זמן פעילותה ולא לכולו. כך למשל, רכב שנותרו לו 5% לטעינה מלאה (95% נטענו כבר), ייטען בקצב איטי יותר מרכב שנמצא בחצי הדרך לסוללה מלאה. זוכרים את עניין ה-"30% ל-80% ב-X דקות" מנושא הטעינה המהירה? ובכן, גם כאן – מדובר על פרק זמן קונקרטי בו הרכב מסוגל לקבל טעינה בקצב המדובר.
אז איך כל זה מתחבר?
ראינו שיש לנו את קצב הטעינה – שנמדד לפי קילו וואט. ראינו שגודל הסוללה נמדד לפי קוט"ש. כעת נבין כיצד שני אלו פועלים יחד – ניקח דוגמא היפוטטית של רכב לו סוללה של 80 קוט"ש, אשר מחובר למטען ביתי שיודע לספק 11 קילו וואט. היות וקצב הטעינה נמדד לפי שעות, המשמעות היא שהמטען יוכל לספק בקירוב 11 קילו וואט לכל שעת טעינה, וייקח לו למלא את הסוללה של הרכב בערך 7 שעות, מסוללה ריקה לחלוטין ל-100%.
ניקח מצב היפותטי נוסף – רכב לו סוללה של 100 קוט"ש, ויכולת טעינה של 11 קילו וואט בטעינה שגרתית או 100 קילו וואט בטעינה מהירה, מגיע לעמדת טעינה מהירה שמסוגלת לספק קצב טעינה של 150 קילו וואט. הרכב הגיע לעמדה עם 15% סוללה, ומהנדסי הרכב קבעו שהטעינה המהירה תפעל אך ורק בטווח של בין 30% ל-80%. משמעות הדבר היא שאת חמשת חמישה-עשר האחוזים, בין 15 ל-30, העמדה תטען בקצב של 11 קילו וואט, וברגע שתגיע ל-30% – קצב הטעינה יעלה ל-100 קילו וואט לצורך הטעינה המהירה. כאשר הרכב יגיע ל-80%, הטעינה תחזור לקצב טעינה סטנדרטי של 11 קילו וואט עד ל-100% סוללה.
