לפני כמה וכמה שנים, יצרנית הרכב הסינית גרייט וול מוטורס ביצעה סיבוב קצר בישראל בניצוחה של חברת המזרח, יבואנית לנד רובר. סיבוב זה קצר פירות (לא בישראל ולא במעט המקומות האחרים באירופה אליהם ניסו בגרייט וול להכניס רגל בדלת), והיצרנית אספה את פקלאותיה ועזבה, אבל לא לתמיד. בגרייט וול חיכו לשעת כושר.
ושעת הכושר הגיעה בחסות המהפכה החשמלית: בדומה ליצרניות רכב חשמלי אחרות שמגיעות מסין, גם בגרייט וול הבינו שהם לא יכולים למכור מוצר קצת יותר איכותי מהסחורה הביתית ללקוח האירופאי, אלא שצריך מוצר שתוכנן מיסודו כמתאים ללקוח כזה – ואז, מקסימום, נעשה קצת שינויים בחזרה בבית. האסטרטגיה הזאת שנרשמה כאן בשורה וחצי כללה תהליך ארוך ומורכב במסגרתו זוג חברות בת של גרייט וול הוקמו, כאשר זו שעסקינן בה כעת – אורה – מוקדשת כל כולה לרכבים חשמליים סטייליסטיים, משהו שאנחנו עדיין לא כל כך רגילים אליו בישראל. האורה פאנקי קאט, שהושקה בישראל בתחילת השנה ומגיעה אלינו למבחן מקיף, תנסה לשנות את זה (ועוד כמה דברים בדרך…).
רשימת אביזרי חובה לחשמלית החדשה שלכם
עיצוב
בניגוד לאופנת הקרוסאוברים הפופולריים, שכוללת גם כמה מתחרים (בגזרת המחיר בעיקר) בדמות ה-BYD אטו 3 והג'ילי ג'יאומטרי C (ואפילו את הפיאט 500 החשמלית המעוצבת), הפאנקי קאט לא מצייתת ליומרות הקרוסאובריות השולטות בשוק. היא גם לא כל כך צריכה, כי בזכות בסיס הגלגלים הארוך יחסית שלה, היא יכולה לאפשר מרחב פנימי נדיב מאוד (עליו נרחיב בהמשך) בלי לגדול באופן משמעותי. יש מי שימצא חן בעיניו ויש מי שפחות, אך למימדי ההאצ'בק הלא-נפוצים במחזות החשמליים יש לא מעט יתרונות.
האלמנטים העיצוביים של הפאנקי קאט הם סוג של מיש-מש כזה מהמון רכבים מוכרים ואייקוניים יותר ופחות: בעיקר בלט לי לעין דמיון ניכר לחיפושית של פולקסווגן או לדגמי מיני המודרניים, בתוך חבילה מעוגלת במיוחד ומוקפדת מאוד מבחינה עיצובית. כל מקום אליו הגענו הופנו לפאנקי קאט הקטנה מבטים, והיא אפילו לא הגיעה באחד הצבעים שממש העיפו לי את הפוני, אלא במשהו טיפה פחות צעקני. הפאנקי קאט, אגב, למרות שמה – מציעה הרבה יותר שילובי צבעים מחתול ממוצע מהרחוב, וניתן להזמין אותה באחד מלא פחות מ-28 שילובי צבעים שונים (חתולים רגילים מהמין הטקסונומי חתול בית מגיעים בסדר גודל של 16 עד 18 שילובי צבעים).
אזור הנוסעים מלפנים
עברנו על מי זו או אורה ומו זו גרייט וול, עברנו על העיצוב, וכעת הגיע הזמן להכנס פנימה. הדבר הראשון שהכי הדהים אותי בפאנקי קאט הוא העובדה שרמת הגימור ואיכות החומרים ברכב היא מהטובות ביותר שראיתי עד כה ברכב סיני. אין קצוות מחוספסים וחלקים קצת נסתרים מהעין שלא יושבים ב-100% במקום, אין פיסות פלסטיק יפות למראה אך מעפנות למגע, הכל פה אולטרה מוקפד. אחרי שמתפלצים מהסיפור הזה, נכנסים לרכב ומגלים שהוא מאוד מאוד מרווח – מה ששוב מחזיר אותנו לעניין בסיס הגלגלים הארוך, שאפשרי במקרה זה בגלל שמדובר ברכב חשמלי.
זוג המושבים הקדמיים חשמליים כשלנהג יש גם אפשרות כיוון כלפי מעלה. יש להם קירור וחימום בשלוש דרגות, להגה יש חימום גם כן, ולמושבים מלפנים יש אפילו מסאז' בשתי דרגות משתנות. יש זוג מסכי מולטימדיה – אחד שמשמש כלוח שעונים – שמאוד מזכירים את המבנה של היונדאי איוניק 5 (והקיה EV6 והאחות היוקרתית – ג'נסיס GV60). ישנם מספר קטן של תאי אחסון בסביבת הנהג והנוסע מלפנים, אבל הדבר העיקרי כאן שבא לידי ביטוי מעבר להנדסת האנוש המאוד טובה, הוא כאמור ההקפדה על איכות החמורים – וכמובן, העיצוב הפנימי הפשוט מהמם.
לפאנקי קאט, כמו לרבות מאחיותיה מסין, עדיין עניינים כאלו ואחרים שלא ממש עומדים בסטנדרט – והם בעיקר נושא המולטימדיה (והרגנרציה, עליו נרחיב בהמשך). מערכת המולטימדיה כאן, כמיטב המסורת הסינית, מסורבלת יחסית לתפעול ולא מאוד אינטואטיבית. נכון לזמן כתיבת המבחן – אין עדיין אנדרואיד אוטו ואפל קאר פליי, אבל בכלמוביל מבטיחים כי עדכון שכזה ישוחרר ממש זמן קצר לאחר העלאת הכתבה – באוויר (גם על כך בהמשך).
גם מערכת המיזוג היא חלק מהסיפור: יש לה שני כפתורים פיזיים (בלבד!) שאפשר להשתמש בהם כדי להדליק או לכבות, להדליק מיזוג או לכבות, וזהו: כל השאר מבוצע בלחיצות דרך מערכת המולטימדיה. זה קצת מציק, במיוחד כשכל תפעול שכזה מצריך 3-4 לחיצות – לא משנה אם זה מיועד להגברת המיזוג, או להפעלת קירור המושבים. העוזרת הקולית מקלה קצת על האופרציה הזאת, וגם עליה בהמשך. נוסף לכל אלו, הפאנקי קט היא המכונית הראשונה שעוברת אצלנו בפלאג מג שיש לה וו תליה קטן בתוך תא הנוסעים! תוכלו לראות אותו בתמונה לעיל בפינה הימנית תחתונה של פאנל השליטה על מערכת המיזוג והפשרת האדים, או בוידאו המבחן. למה זה פה – לא ברור לי אישית, ואתם מוזמנים לספר לנו בתגובות ביוטיוב או בפייסבוק מה הסיפור.
אזור הנוסעים מאחור
שוב חוזרים לבסיס הגלגלים הארוך והמפנק, ושוב אנחנו מגלים אזור נוסעים מרווח שהרבה יותר דומה למתחרות הגדולות שלה מאשר למה שאנחנו מכירים מרכבי האצ'בק פופולריים אחרים. נכון, לא תכניסו פה שלושה נוסעים בגודל של 195 ס"מ כל אחד, אבל לנוסע ממוצע כמוני יש באחוריי הפאנקי קאט לא מעט מרווח לראש, לגוף ולרגליים. לשלושה נוסעים יהיה כאן קשה יותר. הסאן רוף מגיע עד בערך אמצע הדרך מהמשענות ראש האחוריות ובאופן כללי אזור הנוסעים מאחור מרווח מאוד.
אבל הטענה שלנו לחלק האחורי לא נוגעת למרווח המצויין, אלא להעדר הכמעט מוחלט של פינוקים. נכון, הרכב קטן וזול באופן יחסי, אבל זה לא תירוץ ללמה לדלל בפינוק ליושבים מאחור. יש לנו משענת אמצעית – שזה סבבה, אבל… זהו. אין פתח מיזוג, יש שקע USB בודד לרפואה, חלונות מושחרים ו… זהו. לפחות אפשר היה לשים פתח מיזוג בודד בקצה הקונסולה המרכזית…
תא המטען
אבל לכל המרחב הזה יש מחיר. השימוש בפלטפורמה יעודית לרכב חשמלי ברכב במימדיה של האורה פאנקי קאט יוצר אילוצים שהיצרנים צריכים לבחור מי מבינהם יהיה הכי מקובל עליהם – אפשר לייצר חשמלית עם תא מטען מפנק על חשבון אזור הנוסעים מלפנים, או מאחור, או לצמצם את תא המטען לטובת רווחת הנוסעים מאחורנית.
במקרה של הפאנקי קאט, ובדומה ליעודה הצעיר והמעוצב, בחרו המהנדסים בהרבה מרחב לכל מי שמלפנים על חשבון תא המטען. זה מגיע בפאנקי קאט בגודל של 228 ליטרים (או מעל ל-800 לאחר קיפול המושבים האחוריים) והוא יספיק לדעתי בעיקר לרווקים, זוגות צעירים או זוגות עם ילד קטנצ'יק לאללה. תא המטען, בדומה לחלק האחורי, אולטרה בסיסי ומעבר למגירת הקלקר שבנויה לא רע מבחינת הפתחים והאבזורים שלה, לא תמצאו כאן שום דבר ייחודי נוסף.
יחידת הנעה
בניגוד לאופנה הרווחת ובאופן מאוד מרענן, הפאנקי קאט לא מגיעה עם מנוע חשמלי עם הספק הזהב של 204 כ"ס, אלא עם הספק קצת יותר צנוע של 171 כ"ס. תהיתי בזמן ההסתכלות על המבחן האם מדובר במנוע שיהיה קטן למימדי הרכב, אבל שמחתי לראות שהוא תפור היטב למימדים הקומפקטיים – ואפילו מספק את כל מה שצריך קצת מעבר.
ההנעה היא כמובן הנעה קדמית (גם בגרסת ה-GT הספורטיבית משהו), והמנוע הזה הופך את הפאנקי קאט לחצופה, זריזה ויעילה לשימוש בכל מקום במדינת ישראל ובמהירויות החוקיות הנפוצות כאן, אפילו קצת מעל לכך. מקרים מסויימים של האצה פתאומית אפילו גרמו לקצת רעשי גלגלים שנאבקים על קבלת אחיזה בכביש. הפאנקי קאט מציעה גם כן, ובדומה לרבות מחברותיה לסגמנט החשמלי, 3 אפשרויות של מצבי נהיגה – אקו, נורמל וספורט. מעבר בין המצבים מציג שינוי אמיתי באופן ההתנהלות של הרכב בכל הנוגע לתחושות שהוא משדר, ובנוסף – הפאנקי קאט גם דואגת למופע אור-קולי למחצה בכל שינוי שכזה, שכולל צליל יחודי של מערכת המולטימדיה – אשר מלמד על שינוי מצב הנהיגה.
מערכת חשמלית – סוללה, רגנרציה, טעינה וטווח במבחן
הפאנקי קאט מוצעת בשתי רמות גימור – פרו ופרו פלוס, ובשתי אפשרויות סוללה – סוללה בגודל של 43 קוט"ש וסוללה בגודל של 64 קוט"ש. הגרסה הנבחנת כאן היא גרסת הפרו פלוס בעל הסוללה הגדולה יותר, והיא מציעה טווח מוצהר של כ-420 ק"מ עפ"י תקן ה-WLTP. הגרסה עם הסוללה הקטנה מאפשרת טווח מוצהר של כ-350 ק"מ, אך זו טרם נבחנה אצלנו.
הטעינה של הפאנקי קאט מתבצעת כמיטב המסורת בשוק הישראלי בקצב של 11 קילו וואט מעמדת טעינה ביתית או מעמדת טעינת AC ציבורית. טעינה מהירה תתבצע בקצב מקסימלי של 80 קילו וואט, ושקע הטעינה עצמו נמצא מעל לגלגל הקדמי שמאלי – מיקום נוח במיוחד מבחינתנו. מה חבל רק שבאורה חזרו על טעות של יצרניות סיניות לא מעטות, וסיפקו שקע טעינה לא מואר וללא שום אפשרות של כפתור שחרור מקומי.
עניין נוסף שיצרניות סיניות רבות שוגות בו מבחינתנו, והפאנקי קאט לא שונה מכך, הוא נושא הרגנרציה: משום מה, אצל הסינים ברירת המחדל להתעסקות עם המערכת הזו (שצריכה להיות אולטרה נגישה) תקועה עמוק בתפריטי ההגדרות של הרכב, מה שמציק גם כאן בגלל השימוש התכוף במערכת המולטימדיה. יש לפאנקי קאט 3 דרגות רגנרציה שונות, ואת המבחן בילינו כמעט כולו על האפשרות העוצמתית ביותר. ישנה גם השהייה קלה של כניסת המערכת לפעולה מרגע עזיבת דוושת התאוצה, ובעיקר חבל לנו על כך שהנגשה מהותית של השליטה על מערכת הרגנרציה יכולה לשפר את הטווח של הרכב.
הטווח המוצהר של הפאנקי קאט כאמור עומד על 420 קילומטרים, כאשר במהלך המבחן אנחנו הגענו לטווח 367 ק"מ לא רעים. כפי שאנו מציינים תמיד, שימוש קבוע ברכב באופן נכון יכול לשפר משמעותית את הטווח ולהערכתי אפשר להגיע כאן קרוב מאוד לאזור ה-400 ק"מ. למרבה ההפתעה, למרות שהשתדלנו לבצע חלוקה שווה יחסית בין מצבי הנהיגה, עדיין הצלחנו להגיע לטווח לעיל.
עוזרת קולית, עדכוני OTA וקישוריות לנייד
לפאנקי קאט עוזרת קולית שמתופעלת מכפתור על גבי ההגה ויכולה לבצע, כאשר מבקשים ממנה באנגלית צחה, סט מסויים של פקודות מובנות מראש. היא עובדת באופן יעיל כל עוד אומרים את הפקודה בצורה החלטית והיא תואמת את הסט הקיים -כשביקשתי ממנה להגביר את המיזוג, היא לא הצליחה להבין מה אני רוצה, כנראה כי האופן שבו ביקשתי לא היה מובנה במערכת.
פתרון לזה יהיה בדמות עדכון מרחוק, משהו שהפאנקי קאט ניחנה בו גם כן. בדומה לאטו 3, BYD טאנג וה-DS4 – גם הפאנקי קאט הנבחנת כאן מגיעה עם אפשרויות של עדכוני תוכנה מרחוק. בנוסף, לרכב קישוריות לנייד כך שניתן לבצע פעולות כאלו ואחרות בפאנקי קאט לאחר שהוא משוייך אליכם – כמו להדליק את המזגן או לבקר נתונים מסויימים שקשורים לסוללה או לטעינה. גם האנדרואיד אוטו והאפל קאר פליי המיוחלים צפויים לעשות את דרכם לפאנקי קאט דרך עדכון OTA.
מערכות בטיחות, קרוז קונטרול אדפטיבי
אני מרגיש שלאחר נושא העיצוב, הדבר הבא שמהנדסי וקברניטי אורה החלטו לטפל בו הוא נושא הבטיחות. על הנייר, האורה מאובזרת היטב, אבל בפועל – בנסיעה עצמה – ניכר כי נושא הבטיחות תפס פה מקום משני אך ורק לעיצוב החיצוני, ואני ממש הרגשתי לכל אורך המבחן שנושא הבטיחות נמצא בראש מעייני הרכב בכל התפעול השגרתי שלו.
לוח השעונים למשל מציג במרכזו תצוגה מקובעת של מצב הרכב בכביש. נסיעה במהירות איטית מאוד לאחד הצדדים מפעילה באופן אוטומטי את אחת משתי המצלמות שנמצאות על נקודת השטח המת על גבי המראות (לכל מראה יש זוג מצלמות שפונות כל אחת לכיוון שונה!). העוזרת הקולית שמתריעה לפנינו שאנחנו לא מרוכזים בכביש, תוך כדי כיבוי מוחלט של המוזיקה. הבטיחות בפאנקי קאט תופסת מקום מרכזי.
במבחני הריסוק של היורו NCAP קיבלה הפאנקי קאט חמישה כוכבים, נתון שמרגיש לי מעולה ביחס למימדי הרכב הקומפקטיים יחסית. היא מאובזרת במגילת מערכות בטיחות: בלימה אוטונומית, בקרה ותיקון של סטייה מנתיב, התראת רכב בשטח מת, זיהוי תמרורים, זיהוי הולכי רגל, מערכת התראה על עייפות ואי ריכוז נהג – אקטיבית לגמרי (כמו שראינו למשל בדגמי מרצדס, DS ו-BMW היוקרתיים), ומערכת מצלמות 360 מהטובות ביותר שנתקלנו בהן – במיוחד בהתחשב ברמת המחיר שלה.
הקרוז קונטרול האדפטיבי מתופעל באמצעות אותו "גידול" שאני מאוד לא מחבב אשר נמצא בחלק השמאלי תחתון של בסיס ההגה. המערכת מבוססת מצלמות ולא רדאר כמו שנהוג במרבית המתחרות, והיא פעילה עד למהירות של 120 קמ"ש. לא תרגישו את הפער הקטנטן הזה בינה ובין המהירות החוקית המקסימלית בארץ, היות וממילא רוב הנסועה עלולה בהחלט להתבצע בתחומי פקקים אינסופים, כך שהיא עושה עבודה מעל ומעבר – עם מעט נימוס אופייני, כנראה בגלל העוזרת הקולית הבריטית…
איך זה נוסע?
גם כאן ציפתה לנו הפתעה נעימה. נתחיל מהסוף – לפאנקי קאט אין שום יומרות ספורטיביות-דינמיות מוגזמות למינהן, זו מכונית לשימוש יום יומי שגרתי – וגם גרסת ה-GT מתהדרת בעיקר בשינויים עיצוביים. אבל – מי שמראש מגיע לפאנקי קאט בגלל מה שהיא מציעה בעיצוב, בבטיחות ובעצם החשמל – בהחלט יתרשם ממנה לטובה.
הבולמים שלה עושים באופן מאוד מפתיע ושוב – למרות המימדים הקומפקטיים – עבודה לא פחות ממצויינת, בכל מצב בו נוסעים ברכב. בידוד הרעשים לא מושלם – ולהערכתי רעשי רוח חודרים לרכב דווקא בגלל העיצוב, אבל זה קורה בעיקר מעל ל-100 קמ"ש לפי איך שאני הרגשתי. בידוד רעשי הכביש טוב מאוד ובאופן כללי הרכב משדר תחושות נהדרות בנהיגה – בהתחשב, כאמור – במחירו.
סיכום המבחן
כפי שציינו בתחילת המבחן רק בהתבסס על הנייר והמראה ראשוני, וכפי שהוכיחה לנו הפאנקי קאט במהלך ימי המבחן הארוכים – היא מציעה חבילה מרשימה ומעניינת שעדיין לא נפוצה במחוזותינו: בעשרות השנים האחרונות, המגמה בשוק הרכב כולו היא ג'יפוניזציה מוחלטת – בעיקר על חשבון רכבי סדאן, וקצת גם על דגמי ההאצ'בק. בתור חובב הז'אנר מימים ימימה, מאוד משמח אותי שיש לנו כעת גם האצ'בק חשמלית משפחתית בהיצע בארץ.
בסיס גלגלים נדיב מאפשר מרחב נהדר ליושבים מלפנים ומרחב טוב מאוד ליושבים מאחור, העיצוב – לטוב ולרע – מושך מבטים בכל מקום ובאמת ובתמים נראה טוב בעיניי, המערכת החשמלית בנויה בדיוק בסטנדרטים שאליהם אנחנו רגילים והטווח – על אף שמתחיל להחשב כחלק הפחות גבוה של הסקאלה – נותן מענה יעיל במרבית המקרים, וסוגר את הפינה גם למי שעובר אפילו 300 ק"מ ביום בזכות יכולות הטעינה.
גם הנהיגה בפאנקי קאט מספקת חוויה לא רעה וכל נושא בידוד הרעשים לוקה קצת בחסר, אנחנו מקבלים מצד שני בולמים מצויינים ומנוע זריז וחצוף שלוקח אותה מאוד מהר קדימה, ובהרבה החלטיות. היא גם מפוצצת במערכות בטיחות ומכילה את אחת ממערכות צילום ה-360 הטובות ביותר שראינו בסביבות המחיר של 200 אלף שקלים צפונה.
מחירה של הפאנקי קאט לגרסת הפרו 350 מתחיל מ-138 אלף שקלים, כאשר רמת הגימור פרו פלוס היותר מאובזרת עם הסוללה הקטנה (פרו פלוס 350) תעלה לכם 152 אלף שקלים. פרו פלוס עם הסוללה הגדולה – זו שנבחנת כאן – תעלה לכם 164 אלף שקלים ורמת הגימור הבכירה של הפאנקי קאט – ה-GT – תעלה 174 אלף שקלים. מחירים אלו הם מחירי השקה של הדגם, והם ככל הנראה יעלו בהמשך השנה הנוכחית למחירים הרגילים שפורסמו במועד ההשקה. מחיר זה ממצב אותה בטווח הזול יותר של הרכבים החשמליים בארץ, ומי שעדיין לא מוכן להצטרף לרכבת הקרוסאוברים החשמליים, אבל רוצה רכב חשמלי מצויין, שמנסה לתת הכל מהכל (ומצליח ברוב המוחלט של הסעיפים בצורה מרשימה) – הפאנקי קאט שווה בדיקה מעמיקה.
קבוצה קטנה קיבלה גישה למבחן הזה לפני כולם! רוצים גם? הצטרפו לקבוצת הטלגרם של מגזין פלאג מג !
מה דעתכם על האורה פאנקי קאט? בואו לדבר איתנו על זה בקבוצת הפייסבוק של מגזין פלאג מג – עוברים לרכב חשמלי!
אתם בטיקטוק? גם אנחנו! בואו לבקר אותנו בערוץ הטיקטוק של מגזין פלאג מג!
טכני:
גודל סוללה: 43 / 64 קוט"ש
הספק: 171 כ"ס, הנעה קדמית
טווח חשמלי במבחן הדרכים: 367 ק"מ
טעינה: עמדה ביתית / ציבורית – עד 11 קילו וואט (כ-5 וחצי שעות טעינה מ-0 ל-100% בסוללה הגדולה), טעינה מהירה – עד 80 קילו וואט
שגרת טיפולים: כל 30,000 ק"מ או שנתיים, עפ"י הקודם מבינהם
מחיר רכב המבחן: 161,000 ש"ח, אגרת רישוי – 530 ש"ח, מחיר התחלתי – 138,000 ש"ח
אחריות: חמש שנים ללא הגבלת ק"מ, 8 שנים או 160,000 ק"מ על הסוללה (לפי המוקדם מביניהם)
שירות: מרכזי השירות של כלמוביל הפזורים ברחבי הארץ