אי שם באמצע שנת 2020, זמן לא קצר לפני הגעתה של טסלה לארץ והתפוצצותו של שוק הרכב החשמלי – פיג'ו 2008 חשמלית נחתה בישראל. הקרוסאובר החשמלי הראשון של המותג, שהגיע ארצה כאפשרות נוספת ובכירה בהיצע החשמלי של היבואנית, לא עבר הרבה שינויים מאז הגעתו לישראל – לא בצד הטכני ולא בצד העיצובי, ומאז הוא זוכה לעדת חובבים נאמנה.
שנתיים קדימה והפיג'ו 2008 החשמלית עדיין כאן. שינויים רבים היא לא עברה, כאמור, אבל השוק כולו התהפך ושינה את צורתו סביבה, עם הגעתם של מתחרים רבים – הן מבין יצרניות מסורתיות והן מבית יצרניות חדשות מסין שלא הכרנו בעבר, לצד אפילו תחרות מבית בדמות הסיטרואן C4 החשמלית (שהגיע לארץ מספר חודשים אחרי הפיג'ו 2008 החשמלית). לקחנו אותה למבחן ע"מ לראות מה מצבה בעולם הרכב החשמלי הישראלי הכל כך שונה של 2022.
עיצוב
אחת הסיבות להישגי השיא של פיג'ו במכירותיה בישראל הוא השינוי העיצובי שעברו דגמי החברה בשנים האחרונות. הרכבים הצרפתיים האלו עברו מהפך חיצוני והם נראים סופר מודרניים, אגרסיביים ומאוד מאוד ייחודיים בנוף, בין אם מדובר בדגמי הבנזין, הדיזל, הפלאג אין או אפילו החשמלית הזו – החל מרכבי המיני ועד לקרוסאוברים בעלי שבעה מקומות.
פיג'ו 2008 חשמלית לא שונה מכך – העיצוב הייחודי של פיג'ו נוכח גם כאן, ומתחיל כבר מהחזית – עם תאורת היום האגרסיבית דמויית הניבים, הגריל הגדול, כיתוב הדגם על גבי מכסה המנוע (!), הקווים החדים לכל אורך הרכב ודלת תא המטען היפה שנסגרת בפגוש אחורי גדול ובולט. למרות אגרסיביותו, העיצוב הזה מרגיש הרמוני משהו והוא ממשיך בצורה נאותה את הקו העיצובי של שאר דגמי החברה – בולטת במיוחד ההשוואה והדמיון לפיג'ו 3008 פלאג אין שבחנו בעבר.
אזור הנוסעים ותא המטען
גם מבפנים, העיצוב לא זר לנו בואו נאמר. הדבר הראשון ששמים לב אליו הוא ההגה הקטנטן של הדור העדכני בדגמי החברה, הגה שמצריך פרק הסתגלות מסויים – אבל כיפי ונוח לשימוש בסך הכל. מלפנינו נמצא לוח שעונים דיגיטלי מלא שנשלט מההגה ומכיל הררי מידע מסוגים שונים ומשונים עם אפשרויות התאמה ובחירה של איך אנחנו רוצים לראות את המידע הזה, כמה ולמה.
תא הנהג עמוס גם הוא בזוויות חדות ואגרסיביות, ועל אף שהמסכים עצמם – גם המולטימדיה וגם לוח השעונים הדיגיטלי – לא גדולים במיוחד – הם משתלבים בצורה טובה בכל העיצוב. חלק מאזור הנוסעים מצופה במעין תבנית קרבון חמודה, כפתורי השליטה על המיזוג ומערכת המולטימדיה נראים טוב גם הם, והתחושה הכללית היא שהקו האגרסיבי משהו של העיצוב החיצוני ממשיך בפנים ביתר שאת.
זוג המושבים הקדמיים מתכווננים ידנית ומשולבים עור ובד, למושב הנהג יש גם כיוון לגובה – והם נוחים מאוד, גם בנסיעות ממושכות. מלפנים נמצא גם זוג שקעי USB (אחד טייפ C לטעינה בלבד, השני – USB רגיל לחיבור למערכת), זוג אזורי אחסון, חיבור 12 וולט ואפילו משטח טעינה. מאחור, לעומת זאת, נמצא אך ורק את ההמשך של הסאן רוף, עם זוג שקעי USB לטעינה לנוסעים – וזהו זה.
החלק האחורי מציג תמונה משונה במקצת – מצד אחד יש לא מעט מרווח לרגליים, גם אם אתם בגובה ממוצע וקצת מעל, ומהצד השני – המרווח לראש נגמר מהר יחסית, זאת בגלל העיצוב האגרסיבי משהו מבחוץ, במסגרתו חלקו האחורי של הרכב הולך ו"נחתך" עד להגעתו לדלת תא המטען. זה הוא, בדרך כלל, המחיר על עיצוב מגניב, אבל להעדר הפינוקים לנוסעים מאחור אין כל כך הסבר – אין כאן פתחי מיזוג, אין כאן איזה שהוא סוג של חימום למושבים, אין אפילו משענת יד מרכזית!
תא המטען של הפיג'ו 2008 החשמלית מגיע בגודל של 405 ליטרים, אבל הוא מגיע גם כן עם הפטנט המגניב שאני ממש אוהב מדגמי החברה – בזכות זוג מסילות בסופו, ניתן לקבע את גובהו של המדף, ובכך לאפשר עוד כמה ליטרים לתא המטען. אם תרצו לצפות בכך, תוכלו לראות את זה היטב בוידאו המבחן במקטע שדן בתא המטען. מתחת לרצפה תמצאו מגירונת נדיבה בגודלה לכל הכבליאדה לצד ערכת הניפוח.
מנוע חשמלי, סוללה, טווח, רגנרציה ויכולות טעינה
הפיג'ו 2008 החשמלית מגיעה עם אותה יחידה שמניעה את כל הדגמים החשמליים של החברה עם ההתאמות המתבקשות לקרוסאובר קטן, ופגשנו אותה בעבר כבר בסיטרואן ברלינגו החשמלית. מדובר בפלטפורמה משותפת לכלל הדגמים הרלוונטיים של החברה שמרכזת על גבה גם דגמי בנזין ודיזל וגם דגמים חשמליים, באמצעות אותו מנוע 136 כ"ס שמניע את הגלגלים הקדמיים וסוללה בגודל 50 קוט"ש.
מה עדיף, רכב חשמלי מפלטפורמה משותפת או פלטפורמה יעודית?
המערכת הזאת מאפשרת לפיג'ו 2008 החשמלית טווח מוצהר של קצת מעל ל-340 ק"מ, כאשר אנחנו לאורך המבחן הצלחנו להשיג טווח של 288 ק"מ. כרגיל, חשוב לנו לציין שהמבחן מבוצע עדיין במסגרת ימי הקיץ המאוד מאוד חמים, ולא בוצעה נסיעה בודדת לרפואה ללא מזגן ברכב, לצד התנהלות דיי שגרתית (לא חסכונית להחריד ולא אגרסיבית במיוחד). פערי הטווח האלו סבירים, וכנראה שככל שהחורף יתקרב – כך הטווח ילך ויתארך, כמובן לצד שימוש נכון ולמידת הרכב.
לפיג'ו 2008 יכולות טעינה סטנדרטית לפלטפורמה שאנחנו כבר מכירים – טעינה ביתית תתבצע בקצב מקסימלי של 11 קילו וואט ותאפשר לטעון את סולל ה-50 קוט"ש מ-0 מוחלט ל-100% בתוך קצת מעל ל-4 שעות, בעוד שטעינה מהירה תתאפשר כאן בקצב מקסימלי של 100 קילו וואט – מה שיאפשר לטעון אותה מ-20% ל-80% בתוך פחות מחצי שעה בהנחה שתגיעו לעמדה שתומכת בקצב הטעינה המקסימלי.
גם מערכת הרגנרציה כאן דומה לזו שאנחנו מכירים משאר דגמי הקונצרן – בזמן הנסיעה יש לנו אופציה סטנדרטית שמנהלת את העניינים, ואם אנחנו רוצים להגביר את הרגנרציה – מעבירים את ידית ההילוכים למצב B שמגביר אותה למקסימום האפשרי. זה לא נהיגה בדוושה אחת, אלא פשוט רגנרציה מקסימלית שהרכב מצליח להוציא מבלי להאט אותו לעצירה מוחלטת, וזה עדיף על פני 0 אפשרויות בחירה.
מערכות בטיחות, קרוז קונטרול אדפטיבי
בכל הנוגע למערכות הבטיחות האוטונומיות, כמו בלימת חירום או תיקון סטייה מנתיב, אלו קיימות ב-2008 החשמלית. יש לנו גם מצלמת רוורס וחיישני חנייה אחוריים, אבל חסרים לנו כאן לא מעט פריטים שהפכו עד היום לסוג של סטנדרט בתחום – זיהוי רכב בשטח מת, מצלמת 360, או אפילו חיישני חנייה קדמיים. לרוב המתחרות מבחוץ כבר יש את המעטפת הזאת וחבל שבפיג'ו לא מעדכנים את רשימת המערכות כאן, גם שנתיים אחרי צאתו לשוק.
הקרוז קונטרול האדפטיבי של ה-2008 החשמלית עושה עבודה נהדרת ומאוד נעים ונוח לשימוש, עם אותה בעיה שעדיין קיימת בחלק לא קטן מהרכבים החשמליים בארץ – הוא נותן לרכב שלפניו מרווח הרבה יותר מידי גדול, שמזמין בשמחה רבה נהג ישראלי ממוצע להדחף – גם כשההגדרה היא על המרחק המינימלי. גם פה היינו מצפים מפיג'ו לפתרון הנושא, במיוחד בהתחשב בעובדה שבחנו כבר רכב אחד מהקונצרן עם קרוז קונטרול אדפטיבי הרבה פחות "מנומס" – ה-DS4 פלאג אין.
איך זה נוסע?
לא ציפו לנו הפתעות בגזרת הנהיגה בפיג'ו 2008 החשמלית. על אף העובדה שהבולמים שלה מכויילים לצד היותר ספורטיבי, כסוג של השלמה למראה הרכב, הפיג'ו 2008 החשמלית בנויה היטב ונוסעת היטב. בידוד הרעשים כאן טוב, על אף חדירה מסויימת של רעשי כביש לפנים הרכב, וכמעט ולא נתקלנו ברעשי רוח חריגים, בטח שלא מטרידים. גם כל הנדסת האנוש של תא הנוסעים טובה מאוד, איכות החומרים טובה מאוד, והחוויה הכללית בתוך הרכב מעולה.
המנוע כאן מרגיש תפור בדיוק למידות הרכב, והוא מציג איזון מסויים שהיצרן רצה להשיג בין כוח וייתרונות של מנוע חשמלי לבין שמירה על טווח סביר לכל הפחות. אז לא, הוא לא יסחרר לכם את הראש ברגע שתצאו מהמקום ולא תוכלו להתחרות בכל מיני רכבי בנזין ולהראות להם מי הבוס, אבל בכל מהירות חוקית שניתן לנהוג בה במדינת ישראל (ואפילו קצת מעל) אתם תוכלו לנהוג בלי שום בעיה, כמובן שקחו בחשבון שככל שהמהירות תהיה גבוהה יותר – כך החשמל בסוללה ילך ויאזול לכם הרבה יותר מהר…
סיכום
היא כאן כבר מעל לשנתיים וכמעט ולא עברה שינויים מהותיים מאז. בתחילת דרכה היא הייתה כנראה החשמלית האירופאית היחידה בשוק בכלל, ואחותה ליבואן – ה-MG ZS החשמלית – שלטה בטבלת המכירות. מי שרצה את הזול הלך על ה-MG, ומי שרצה את "הידוע", הכניס את היד לכיס ושילם דלתא על הפיג'ו 2008 החשמלית.
כיום, המצב כבר שונה – והשוק שאז היה סופר מצומצם עם בקושי 1000 מכירות בשנה במצטבר, זינק השמימה – ומציע אין סוף אפשרויות, מרביתן – שמתחרות ב-2008 בסגמנט שלה – מסין ומהמזרח הרחוק. אצלם תמצאו הרבה פעמים טווח דומה לכל הפחות, רשימת אבזור ארוכה הרבה יותר, ונהירה מאסיבית של לקוחות לרכישתם, סיני או לא סיני.
למרות רשימת אבזור שנמצאת בשלב הזה מאחורי התחרות, ולמרות הטווח – שנמצא על הצד הבינוני של הסקאלה כיום – הפיג'ו 2008 מציעה עדיין – שנתיים אחרי הגעתה ארצה – חבילה ייחודית שכן תתאים לאנשים ספציפיים. אתם תמצאו כאן קרוסאובר חשמלי קטן, מבית יצרן מסורתי ומוכר בשוק הישראלי, עם כל היתרונות והאיכויות שלו.
להשוות אותה ראש בראש לאופוזיציה יוביל לניצחונה של האופוזיציה במרבית ההיבטים, עד שמגיעים לעובדה לעיל. היא כאן זמן רב יותר כמעט מכול המתחרות שלה, והיא צברה מוניטין ופופולריות מאוד מוצלחים בגזרתה. אם מלכתחילה לטשתם עיניים בתחרות הסינית שמציפה את השוק – כנראה שהפיג'ו 2008 היא לא הבחירה בשבילכם, אבל אם אתם מעוניינים להתקדם לרכב חשמלי של מותג מוכר וידוע – מדובר כאן באחת האופציות המעניינות והטובות שיש לשוק להציע.
טכני:
גודל סוללה: 50 קוט"ש
הספק: 136 כ"ס, הנעה קדמית
טווח חשמלי במבחן הדרכים: 288 ק"מ
טעינה: עמדה ביתית / ציבורית – עד 11 קילו וואט, טעינה מהירה – עד 100 קילו וואט
0 עד 100 קמ"ש: 9.7 שניות
שגרת טיפולים: כל 25,000 ק"מ או כל שנה, לפי המוקדם מביניהם
מערכות בטיחות: בלימה אוטונומית, זיהוי תמרורים, התראה ותיקון סטייה אקטיבי מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית כולל זחילה בפקק, התראת עייפו
מחיר רכב המבחן: 165,990 ש"ח, אגרת רישוי – 530 ש"ח, תוספת של 1500 ש"ח לצבע מטאלי, 4000 ש"ח תוספת לסאן-רוף
אחריות: 5 שנים או 120,000 ק"מ על הרכב (לפי המוקדם מביניהם), 8 שנים או 160,000 ק"מ על הסוללה (לפי המוקדם מביניהם)
שירות: רשת מרכזי השירות של לובינסקי ברחבי הארץ
