המהפכה החשמלית בעולם הרכב לא מבצעת "אפליות" בין סגמנטים שונים. נכון להיום, ליצרניות קל יותר מבחינה הנדסית לייצר רכבים חשמליים בסגמנטים גדולים יחסית, דוגמאת הטסלה מודל S או המרצדס EQE, או רכבי קרוסאובר דוגמאת המאזדה MX30. בגלל שהרכבים גדולים מעט יותר מרכבים משפחתיים ממוצעים, ניתן בקלות יותר לבנות אותם עם מערך הינע חשמלי שמאפשר נסיעה בטווחים של כמה מאות קילומטרים. בתחום הרכב המסחרי, רכבים כמו האופל קומבו החשמלית מספקים טווח של כ-275 קילומטרים, ורנו משאיות השיקה לאחרונה משאית 19 טון חשמלית שמספקת טווח של 180 קילומטרים.
וכך, גם עולם רכבי העל עובר תהפוכות. כיום, ליצרניות עדיין מותר למכור באירופה ובארה"ב רכבי בעירה פנימית, אך הרגולציה מתהדקת סביב צווארן ובעתיד הלא-מאוד-רחוק, מי שיחפוץ במכירת רכב על מונע באמצעות מנוע בעירה פנימית, יאלץ לתמחר אותו בסכום גבוהה במיוחד כדי לכסות את עלויות התאמת הרכב לרגולציה, ואי אלו קנסות שיוטלו על היצרניות במקרה שכזה. לכן, בדיוק כפי שפורשה הציגה זה מכבר את הטייקן החשמלית למשל, גם יצרניות על אקזוטיות אחרות פוזלות לאט ובזהירות אל עבר העולם החשמלי על סוגיו – כמו למשל הקאמבק של הלמבורגיני קונטאש בתצורה היברידית.
בדיוק מהסיבות האלו, כדאי שתכירו את רימאק. בניגוד לחברות אחרות שצויינו כאן, רימאק היא יצרנית רכב חדשה יחסית, שהוקמה בקרואטיה בשנת 2009 על ידי מאט רימאק, יזם צעיר בתחום הרכב החשמלי. כיזם שאינו מוגבל למסורת של עשרות שנות ייצור רכבי בנזין, ועם עיניים לטופ של עולם הרכב החשמלי, חברת רימאק בשנות קיומה הבודדות הגיעה מאוד רחוק, וכיום – למרות שמאט רימאק הוא בעל השליטה העיקרי בחברה, הוא חולק את השליטה עם יצרניות ענק אחרות דוגמאת פורשה ויונדאי.
אי אז ב-2018 הוצג רכב קונספט תחת השם C_Two. זה היה אב טיפוס ראשוני של מכונית על חשמלית, שמבחינה עיצובית תאם לדברים שאנחנו מכירים מפאגני למשל – רכב קצה גדול, נמוך מאוד, שעיצובו נובע בעיקר משיקולי יעילות ספורטיבית ולא משיקולי הסעה של משפחה בעלת חמש נפשות ותא מטען מכובד. בפשטות – זהו רכב מירוץ עם תקינה לכביש. רימאק השיגה את מה שחיפשה להשיג עם הצגת ה-C_Two, ובעקבות הבאז שהרכב יצר, הודיעה החברה כי היא מתקדמת עם ייצור הרכב.
החברה פתחה מפעל חדש בקרואטיה בתחילת 2020, מפעל שיועד לשמש את היצרנית כמקום בו ה-C_Two תהפוך מרכב קונספט לרכב סדרתי (ככל שאפשר לקרוא לרכב כזה סדרתי…), מפעל שיכול היה לעמוד בקצב ייצור מסחרר של לא פחות מ…. 4 יחידות בחודש. כן, אם ציפיתם למספרים מסחררים דוגמאת הג'ילי שצפויה להגיע ארצה באוקטובר, אתם במקום הלא נכון. ראשוני הרכבים היו צריכים להגיע ללקוחות כבר באמצע 2020, אך בעקבות הקורונה, רימאק דחתה את מועד המסירה ל-2021.
גרסאת הייצור הסדרתית של ה-C_Two נקראה נבארה – "סופה" בקרואטית – וכנראה שזו גם התחושה שמתקבלת בעת נסיעה ברכב. כל אחד מהגלגלים ברימאק נבארה מונע על ידי מנוע חשמלי משלו, וארבעת המנועים החשמליים האלו משודכים לגיר בעל הילוך בודד. תצורת ההינע הזו מספקת מספר פשוט מטורף של 1914 כוחות סוס. קראתם נכון – אלף תשע מאות וארבעה עשר כוחות סוס יש לרימאק נבארה, הספק שיצריך במכונית בעירה פנימית מנוע עצום של עשרות ליטרים, ותדלוק בכל רבע שעה בערך.
אם נתון כוחות הסוס לא גרם לכם לסחרחורת, ייתכן שהשימוש הנרחב בחומרים מורכבים וקלי משקל כן יעשה זאת – הרימאק נבארה שוקלת בסך הכל 2150 קילוגרם, וכשמשלבים את המשקל הזה יחד עם ההספק של הרכב, אנחנו מקבלים יחס הספק למשקל שנמצא בקרבה גבוהה בהרבה לעולם אופנועי הסופר ספורט מאשר לעולם רכבי העל – שם, לא חריג לראות אופנועים במשקל של 200 קילוגרם עם נתוני הספק שמתקרבים ל-200 כוחות סוס, מלמעלה או מלמטה.
רוצים עוד סחרחורות? בבקשה; רימאק מצהירה שהנבארה תאיץ מ-0 ל-100 בתוך 1.85 שניות בלבד, נתון שהופך את הרכב הזה לרכב עם התאוצה המהירה ביותר בעולם בייצור סדרתי נכון להיום. גם כאן, מדובר בנתון פשוט פסיכי: זוכרים את אופנועי הסופרספורט מהפסקה הקודמת? לאותם אופנועים בעלי יחס מטורף של משקל להספק, לוקח בדרך כלל בין 2 ל-3 שניות להגיע ל-100 קמ"ש, והם – כאמור – שוקלים עשירית מהרימאק נבארה. המהירות המירבית תעמוד על 412 קמ"ש, שמתאפשרים הן בזכות המנועים המפלצתיים, והן בזכות המבנה האווירודינמי של הרכב. על הדרך, אולי כדאי שתדעו שהרימאק נבארה תומכת בנהיגה אוטונומית ברמה 4, אם תרצו לנוח קצת בזמן הפקקים של איילון.
אבל כחובבי רכב חשמלי, חוץ מהנתונים הטכניים המסחררים ה"רגילים", אליהם אנחנו רגילים מעולם הרכב, אותנו מעניין גם מה קורה מתחת למכסה המנוע. או מכסה הסוללה, במקרה זה. את הרימאק נבארה תניע סוללת ענק בגודל של לא פחות מ-120 קוט"ש, והטווח המוצהר שלה עומד על 550 קילומטרים. הטווח נראה לנו קצת נמוך ביחס לגודל הסוללה, אך כדאי לזכור שלא מדובר כאן ברכב לשימוש יום יומי ולנסיעות מנהלתיות, אלא במפלצת ביצועים – שגם רימאק עצמה מצהירה על יעודה כרכב לנסיעה ספורטיבית קיצונית. הרימאק נבארה תאפשר גם טעינה בעמדה מהירה של עד 80% בפחות מ-30 דקות, וניסויים שנערכו במסלול נורבורגרינג המפורסם בגרמניה העידו כי אין כמעט ירידה בביצועי הסוללה גם לאחר שתי הקפות מלאות במסלול, באמצעות שימוש בנהיגה אגרסיבית, כיאה לרכב.
אם אתם כבר עם היד על פנקס הצ'קים, כדאי שתדעו שרימאק מתכננת לייצר אך ורק 150 יחידות של הנבארה, כאשר ראשוני הלקוחות צפויים לקבל את הרכב שלהם בדצמבר 2021. נכון, הרכב מיוצר בייצור סדרתי, אך מדובר ברכב שכל כולו עבודת יד, ולפי יכולות המפעל, אחרוני הרוכשים עלולים לקבל את הרכב בעוד שנים רבות. בנוסף, מחיר הרכב עומד על לא פחות מ-2 מיליון דולרים, לפני משלוח ומיסים מקומיים. הסיכוי שנראה אחת כזאת בארץ נמוך מאוד כפי הנראה, אך הרימאק נבארה מספקת לנו הצצה אל עבר העולם החשמלי של רכבי העל האקזוטיים – את מקומם של מנועי הענק מרובי הבוכנות והגירים המטורפים צפויים לתפוס מנועים חשמליים קלי משקל, אליהם תחובר סוללת ענק, שמטרתה האחת והיחידה – לא טווח, אלא כוח. למרות זאת, כמו במקרים רבים אחרים – לא מן הנמנע שטכנולוגיה זו תזלוג לאט לאט לעוד מקומות, ועם השנים רכבים בעלי סוללות בגודל הזה יהפכו ליותר ויותר נפוצים. העתיד נראה מזהיר.
