הרכב החשמלי הראשון של קונצרן פולקסווגן בגזרה העממית שהגיע ארצה הוא הסקודה אניאק, שנחת כאן בסוף שנת 2021. הפלטפורמה החשמלית של פולקסווגן, שהיא הבית של מספר דגמים חשמליים פופולריים ברחבי העולם, עשתה עלייה ארצה שנה לאחר שהאניאק הושקה בעולם, והיא הביאה איתה לצרכן הישראלי אפשרות נוספת של רכב חשמלי מבית יצרן וותיק ומוכר בשוק.
סקודה אניאק עצמה הושקה בישראל במחיר תחרותי של החל מ-190 אלף שקלים (והיא בין הבודדות שמחירן כלל לא השתנה מאז הגיעה ארצה, לפחות נכון לכתיבת שורות אלו), עם מספר רמות גימור ואבזור על בסיס אופציית הסוללה הגדולה, ועם הנעה אחורית בלבד. עכשיו היא מגיעה אלינו למבחן דרכים מקיף – בכדי שנוכל לראות איך הצ'כים עושים רכב חשמלי.
סקודה אניאק – עיצוב
העיצוב של סקודה הוא אחד המובחנים ביותר כיום בעולם הרכב. כלל לא קשה לזהות את מכוניות החברה, כשאחד המאפיינים הבולטים הוא הגריל הגדול בתצורה המוכרת עם הלוגו מעליו על גבי מכסה המנוע, הפנסים המובחנים, ואווירה כללית של עיצוב מעונב על גבול העסקי משהו. אבל ברכב חשמלי אין באמת צורך בגריל גדול ופתוח, אז מה עשו בסקודה? אטמו אותו, כרגיל בעולם הרכב החשמלי.
במקרה של רכב המבחן, שהגיע אלינו ברמת הגימור ספורט-ליין הבכירה, הגריל המוכר והידוע הפך לגריל-לד מואר ויפיפיה. מעליו ישנו הלוגו הגדול של סקודה על גבי מכסה המנוע, הפנסים עם העיצוב המאוד מוכר, וככלל – רוח החברה לא פוסחת על שום נקודה בחלקו החיצוני של הרכב: כל נקודה שעליה הסתכלנו, המחשבה הראשונה שעלתה לנו לראש היא שמדובר בסקודה לכל דבר ועניין. אבל חשמלית. המקום היחיד שבו הרגשנו כאילו למעצבים נגמר הסוס הוא דלת תא המטען – שנראית אחלה, אבל בוודאי היה אפשר למצוא נקודה כלשהי להכניס את הלוגו המפורסם במקום שלל הכיתובים המושחרים.
פנים הרכב ותא המטען
עוד לפני הכניסה לתוך האניאק, שהיא עצמה מתבצעת באמצעות פתיחת הנעילה על ידי משטחי מגע בחלקן הפנימי של ידיות האחיזה בדלתות, כבר אנחנו נתקלים באחד מהפיצ'רים הקטנים והחמודים שהמהנדסים הצ'כים אוהבים להכניס למכוניות מתוצרתם: בתוך דלת הנהג ישנה מעין מגירונת קטנטנה, שמכילה בתוכה מטריה – ותתפלאו לשמוע, זה דווקא שימושי – אפילו במדינה כמו שלנו עם כמה עשרות ימי גשם בודדים בשנה במקרה הטוב.
בגרסת הספורטליין מקדמים את פנינו זוג מושבים עם עיצוב ספורטיבי ושילוב של עור, עור הפוך ובד. הם מתכווננים חשמלית עם תמיכה לגב התחתון, זוג זכרונות, ולנהג אפילו יש את הפינוק של סוג-של-מסאז' שמעשה את הגב התחתון והחלק האמצעי של הגב למשך זמן קצוב של 10 דקות על ידי הכרית שאחראית היא עצמה לתמיכה לגב התחתון. אל מול ההגה הקטום ישנו לוח השעונים הקטנטן ולצידו מסך מולטימדיה גדול, שורת כפתורים פיזיים (המזגן נשלט דרך המולטימדיה, פיצ'ר שאנחנו פחות אוהבים), תא אחסון עמוק ונוח עם משטח טעינה לנייד וזוג חיבורי USB טייפ C לחיבור למערכת האנדרואיד אוטו. זו, אגב, דרשה פרק זמן ארוך במקצת בכדי להתחבר לטלפון, אך מהרגע שהתחברה עבדה מעולה.
הקונסולה המרכזית מכילה כמובן את תאי האחסון להם אנחנו רגילים עם משענת מרכזית נוחה במיוחד לה אפילו יש כיוון לגובה, והתא אותו היא מסתירה מואר (אך ללא מיזוג או שקעי USB). הדשבורד עצמו שטוח לחלוטין, ואחד הדברים המעניינים שאהבתי מאוד ברכב (וחשוב לי לציין זאת אפילו שמדובר במשהו קטן) הוא שחלק מסויים מהדלתות הכחולות "חשוף" לחלוטין בתוך תא הנוסעים בסמוך לקורה A. תוספת הצבע המרעננת הזאת לסביבה הכל-שחורה של הנהג והנוסעים חמודה מאוד ושוברת היטב את כל השחור, גם אם בצורה מאוד עדינה.
גג זכוכית פנורמי נפתח מגיע עד לאמצע הרכב, קצת מלפני לראשי הנוסעים מאחורנית. ובעוד שהמצב מלפנים הוא "בול בגודל הנכון", מאחורנית גילינו כי לאניאק יש המון המון המון מקום. זו כנראה החשמלית האירופאית המרווחת ביותר בחלקה האחורי אותה בחנו עד כה, וזה תענוג לנסוע בה בחלקה האחורי. אבל זה לא נגמר שם, כי הצ'כים החמודים וחובבי הפיצ'פצ'קס דאגו לנו לוילונות שמגיעים ברמת הגימור הזו (נוסף על החלונות האחוריים המושחרים), זוג פתחי מיזוג עם שליטה עצמאית על הטמפרטורה, וזוג חיבורי USB.
תא המטען של הסקודה אניאק גדול מאוד. מאוד. מאוד מאוד. נפחו עומד על 585 ליטרים וגם הוא משופע בפיצ'פצ'קס חמודים כמו מספר ווי תליה, וויי קשירה, נקודות אחסון ומגירה נדיבה לאחסון הכבליאדה של הרכב מתחת לרצפה, לצד ערכת הניפוח. אפילו על הוילון חשבו לעומק, וזה לא הוילון השגרתי והפשוט הזה שצריך לפעמים להאבק בו בכדי שיישאר במקומו או יכנס לאן שאנחנו רוצים – הוא מובנה בתוך מסילה משל עצמו ומאוד מאוד נוח לשימוש.
כל מקום בו ביקרנו בפנים הרכב השאיר עלינו חותם אחד מאוד מהותי: זו סקודה. אבל חשמלית. לא "סקודה חשמלית", אלא סקודה לכל דבר ועניין, שבנויה על פלטפורמה יעודית לרכב חשמלי. קשה למצוא זכר בתא הנוסעים רק מהתבוננות לכך שמדובר ברכב חשמלי לחלוטין והתחושה כאן בכל מקום בו אנחנו נמצאים היא של "בבית". הטענה היחידה היא שלמרות ההינע האחורי, בסקודה בחרו שלא לשלב בשום צורה ודרך תא מטען קדמי ברכב.
מנוע, מערכת חשמלית, יכולות טעינה, רגנרציה וטווח
למרות שהיא קיימת בחו"ל גם בגרסאות הנעה כפולה, האניאק מגיעה ארצה כרגע אך ורק בתצורה של הנעה אחורית (מה שצפוי להשתנות עם הגעתה של האניאק קופה, מתישהו בחודשים הקרובים). כאן מדובר במנוע 204 כוחות סוס שפגשנו כבר במספר דגמים חשמליים אחרים שנעים על כבישי ארצנו ונבחנו כאן, והוא תפור לא רע על מידות הרכב. אל תחפשו כאן יכולות ספורטיביות שיסחררו לכם את הראש והטחול – הרכב לא קל, והיכולות של המנוע תואמות למידותיו, למרות שלא היינו מתנגדים לתוספת כוח כלשהי – הן בדמות הנעה כפולה, והן בדמות מנוע חזק יותר.
האניאק מגיעה ארצה עם סוללת 80 קוט"ש, שמספיקה עפ"י הצהרת היצרנית ל-517 ק"מ. במהלך המבחן אנחנו הצלחנו להגיע לנתון של 441 ק"מ על טעינה בודדת – נתון טוב מאוד בהתחשב בנהיגה לא עדינה במיוחד, בהתחשב במשקל הרכב, ובהתחשב בעובדה שהמזגן עבד ללא הפסקה בכל רגע נתון בו הרכב עבד. את הנתון הזה ניתן לשפר בלי מאמץ קיצוני, וחברינו בקבוצת הפייסבוק של דגמי סקודה החשמליים – Skoda iV Israel – מספרים גם על טווחים של 460 ק"מ וצפונה מכך.
יכולות הרגנרציה של האניאק מצויינות: הן כוללות 3 מצבים לבחירה – כולם באמצעות מנופים שנמצאים על גבי ההגה (שיטת תפעול הרגנרציה החביבה עלינו ביותר, והיעילה ביותר), והם נקראים "החלמה" – החלמה 1, 2 ו-3, כאשר 1 הוא העדין ביותר ו-3 הוא העוצמתי ביותר מבין המצבים האלו. אליהם מצטרף גם מצב אוטומטי, ומצב B שהגישה אליו מתבצעת דרך מה שניתן לקרוא לו "כפתור" ההילוכים. השם הוא בגלל המבנה הזערורי של בורר ההילוכים החמוד להחריד הזה. מצב B הוא מבחינת סקודה נהיגה בדוושה אחת – מבחינתי מדובר ב-95% נהיגה בדוושה אחת, כי מצב זה לא יביא את הרכב לעצירה מוחלטת. לוח השעונים הזערורי עושה עבודה פנטסטית במסירת כל הנתונים אותם אנחנו צריכים לגבי מצב המערכת החשמלית והרגנרציה לצד אחוזי הסוללה הנותרים והק"מ הנותר, ובזכות היותה של הסוללה על הצד הגדול יותר בהיצע כיום, אין כאן יותר מידי חרדות טווח.
הטעינה של האניאק מתבצעת באמצעות שקע שנמצא מעל לגלגל האחורי ימני, הוא מואר ומגיע עם אינדיקטור שמציג את סטטוס הטעינה באור פועם עדין שמשתנה בהתאם למצב (ממתין, טעינה מתבצעת / הסתיימה, תקלה וכו'). הטעינה הביתית של האניאק מתבצעת בקצב של 11 קילו וואט, מה שיאפשר מילוי של הסוללה מ-0 מוחלט ל-100% בקצת פחות מ-8 שעות.
הטעינה המהירה של הסקודה אניאק מתאפשרת בקצב מקסימלי של 175 קילו וואט. במהלך המבחן חיברנו את הרכב לעמדת טעינה של 100 קילו וואט, כאשר היינו עם 21% סוללה, וחזרנו כעבור 29 דקות לרכב שהיה כבר עם 83% – מרשים מאוד! את סטטוס הטעינה תוכלו לראות גם על לוח השעונים הזערורי שמול הנהג וגם באותיות קידוש לבנה על גבי מערכת המולטימדיה.
איך זה נוסע?
רמת הגימור ספורטליין, הבכירה בהיצע האניאק, מגיעה אלינו למבחן גם עם בולמים אדפטיביים מעולים. אלו, ביחד עם אפשרות של בחירה מעמיקה של מצבי הנהיגה, מאפשרת לנו להתאים את הרכב במידה גבוהה למה שאנחנו רוצים ולאיך שבא לנו לנהוג: כרגיל וכמקובל בתחום, יש לנו את מצב אקו החסכוני, מצב קומפרט, מצב ספורט ואת מצב ההתאמה האישית – כל אחד מהמצבים מציג קונפיגורציה שונה לתגבור החשמלי של ההגה, לתגובת המנוע, וגם להתנהגות הבולמים האדפטיביים.
הנסיעה בסקודה אניאק מצויינת, וזה ממש אחד לאחד מה שציפינו מרכב ברמת המחיר הזו מהיצרן הזה. הכל מאוד נוח – החל מהמושבים, ההגה, ועד לרעשי הכביש והרוח בנסיעה – שמבודדים בצורה מצויינת. מה שפחות אהבנו הוא העובדה שמנוע ה-204 כוחות הסוס הזה מרגיש שהוא מתאים למימדי הרכב ב-85% ולא ב-100%, וגם במצב ספורט הוא עודנו משדר סימני מאמץ קלים בתאוצות פתאומיות. אבל אנחנו חייבים לציין באותה נשימה – אם לא המימדים הנדיבים, הוא כנראה היה שוקל פחות ואז המנוע היה אולי מתאים ב-95%, אבל השאלה המתבקשת היא – הייתם רוצים לנסוע בסקודה חשמלית ולא מרווחת?
האניאק מאובזרת במרבית מערכות הבטיחות שניתן לצפות למצוא ברכב ברמת המחיר הזו בכל הקשרי הסטיה מנתיב, בלימה אוטונומית וכדומה – והן עובדות מעולה, תוך כדי שמירה על קור רוח (משהו שאינו טריוויאלי, שכן מערכות אלו סובלות לעיתים מקפריזיות יתר). מנגד, אין ברכב מצלמת 360 (באף אחת מרמות הגימור בשלב זה), והתפעול של הקרוז קונטרול האדפטיבי הוא אותו תפעול-באמצעות-ידית-משונה-שבולטת-מההגה, תפעול שאנחנו פחות אוהבים.
הכל בתוך האניאק מרגיש מאוד הרמוני, ורוח היצרנית נחה כאן בכל פינה ופינה. בדומה למה שציינו במבחן הוידאו לעיל – התחושה העיקרית שהסקודה אניאק משדרת, גם במהלך הנסיעה, היא שיש כאן "רכב, אבל חשמלי". נכון, הנעה ותחילת נסיעה כבר יבהירו לנו ולכל אחד אחר שמדובר ברכב חשמלי, אך חווית הנהיגה וההתנהלות עם הרכב כשהוא משדר תחושה כל כך מוכרת – גם אם מערכת ההינע שלו חשמלית – מיוחדת מאוד בנוף.
סיכום
כנציג העממי הראשון של קונצרן פולקסווגן בגזרה החשמלית בישראל, הסקודה אניאק מביא את בשורת הרכב החשמלי לכל מי שחפץ ברכב מבית יצרן אירופאי, על כל המשתמע מכך, על בסיס פלטפורמה יעודית לרכבים חשמליים שקוצרת שבחים בכל זרועותיה ברחבי העולם. בתור התחלה, מה שבהחלט ניתן להגיד עליו הוא שמדובר בסקודה טיפוסית לכל דבר ועניין. לא "יציאה מגניבה" של יצרן רכב וותיק ומסורתי, אלא במכונית נוספת בליין.
אבל – וזה האבל העיקרי במקרה של האניאק – "זו מכונית, אבל חשמלית". הקו העיצובי מבחוץ ומבפנים, התנהגות הרכב בנסיעה, הכל מההתחלה ועד הסוף משדר לנו ללא הפסקה שמדובר ברכב, אבל חשמלי. סקודה לא שמו לנגד עינהם ליצור מכונית שתפיל לכולם את הלסת, כמעין סוג של תת מותג חדש או כל רעיון אחר שיש ליצרניות מסביבנו, הם בחרו לייצר סקודה אחת נוספת לליין שלהם, והפעם היא מונעת בחשמל.
וכאן בעצם בעיניי נמצא הייתרון הגדול ביותר שלה. אפשר לשבח אותה עד מחרתיים בכל הנוגע למידת מרווח הפנים הפנטסטי, אפשר להתלונן עוד חודש קדימה על העדר מצלמת ה-360 או על התפעול הפרימיטיבי משהו של הקרוז קונטרול האדפטיבי, ואפשר אפילו להיות סופר קטנוניים ולהתלונן שדלת תא המטען מעוצבת באופן שהוא קצת חסר מעוף ופחות תואם את שאר הרכב. לא חסר על מה להלין כאן.
העניין הוא שכל התלונות האלו מתגמדות בסוף אל מול תכונה אחת, שעד כה נראה שהיא ייחודית לאניאק בנוף שלנו: יש כאן רכב חשמלי לכל דבר ועניין, שלא "זכה" לשואו שלם של עיצוב עתידני, גרנדיוזי ובומבסטי, של כל מיני שטיקים בכל רכבי הרכב שצריכים להזכיר לנו חדשות לבקרים שמדובר ברכב חשמלי, שום דבר בכיוון. הסקודה אניאק היא מכונית לכל דבר ועניין – בדיוק כמו כל מכונית אחרת שנהגתם בה בחייכם. אבל חשמלית. והתחושה הזו של נסיעה במשהו כל כך מוכר היא אחת הסיבות שהאניאק זכתה לביקוש גבוה במיוחד, כאשר רבים מהלקוחות מוכנים להמתין פרקי זמן לא מבוטלים לקבלת הרכב – הן בישראל והן במקומות אחרים באירופה. הקטע הזה, שהרכב כל כך מוכר ומעביר תחושות שכאלו, הוא קטע שייחודי לה כאן בנוף, ומעבר לעובדה שמדובר בחשמלית מוצלחת מאוד – יש כאן מכונית שמצליחה להעביר למי שנוהג בה גם את הרגשות המוכרים של נהיגה ברכב חדש וייחודי, מבית יצרן אירופאי ומוכר, אבל חשמלי.
קבוצה קטנה קיבלה גישה למבחן הזה לפני כולם! רוצים גם? הצטרפו לקבוצת הטלגרם של מגזין פלאג מג !
מה דעתכם על הסקודה אניאק? בואו לדבר איתנו על זה בקבוצת הפייסבוק של מגזין פלאג מג – עוברים לרכב חשמלי!
אתם בטיקטוק? גם אנחנו! בואו לבקר אותנו בערוץ הטיקטוק של מגזין פלאג מג!
טכני:
גודל סוללה: 82 קוט"ש
הספק: 204 כ"ס, הנעה קדמית
טווח חשמלי במבחן הדרכים: 441 ק"מ
טעינה: עמדה ביתית / ציבורית – עד 11 קילו וואט, טעינה מהירה – עד 175 קילו וואט
שגרת טיפולים: כל 15,000 ק"מ או שנה, עפ"י הקודם מבינהם
מחיר רכב המבחן: 260,990 ש"ח, אגרת רישוי – 530 ש"ח, דגם הבסיס מתחיל מ-190,000 ש"ח
אחריות: שנתיים או 100,000 ק"מ על הרכב (ניתן להוסיף שנת אחריות שלישית בתשלום), 8 שנים או 150,000 ק"מ על הסוללה (לפי המוקדם מביניהם)
שירות: מרכזי השירות של צ'מפיון מוטורס הפזורים ברחבי הארץ
