את חברת סטורדוט ההרצליאנית אנחנו מסקרים פחות או יותר מתחילת פעילות מגזין פלאג מג. החברה הוקמה בשנת 2012 והיא מובלת ע"י המנכ"ל ואחד המייסדים שלה, ד"ר דורון מייסדורף, ומטרתה – פיתוח סוללות לרכבים חשמלים אשר יאפשרו שימוש עקבי בטעינה מהירה ללא פגיעה משמעותית באורך חיי הסוללה והטווח של הרכב החשמלי.
נושא הטעינה הינו אחד החסמים המרכזיים שעומדים בפני מי שמעוניין לרכוש רכב חשמלי. אם יש לכם בית פרטי עם חנייה משלכם, או אפשרות של העברת התשתית מהלוח הדירתי שלכם ישירות לחנייה בבניין משותף, כנראה שאין לכם בעיה במעבר לרכב חשמלי – אך ברגע שהמצב משתנה (ויש צורך, למשל, להתחבר ללוח הציבורי) – רבים מהרוכשים הפוטנציאליים עוצרים את תהליך המעבר עקב הסרבול, הבעייתיות, ואי הבהירות הביורוקרטיות שקיימת לצערנו בענף.
בעבר, העלנו מדריך אשר עוסק בשאלה – "אני רוצה רכב חשמלי אך אין לי חנייה בטאבו ועמדה צמודה – מה עושים?", ולמרות שאפשרות השימוש העקבי בעמדות טעינה ציבוריות בכללן (ובפרט בעמדות מהירות) קיימת, ההמלצה הגורפת של מרבית היצרניות כיום היא להמנע משימוש עקבי בטעינה המהירה עקב החשש שזו תקצר את חיי הסוללה.
להרחבה בנושא זה – מומלץ לעיין במדריך לעמדות טעינה
את הבעיה הזו בדיוק מנסים לפתור בסטורדוט. החברה מפתחת סוללות מבוססות סיליקון תחת השם XFC – ר"ת של eXtreme Fast Charging – אשר יכולות באופן תיאורטי לעבור מספר רב מאוד של מחזורי טעינה מהירה ללא פגיעה משמעותית ומיידית באורך החיים של הסוללה. למעשה, התיאוריה הפכה לאחרונה למבחן פרקטי כאשר בסטורדוט דיווחו על ניסוי מוצלח באב-טיפוס של סוללת ה-XFC שלהם, שהציג מעל ל-800 מחזורי טעינה מהירה בסוללה עם ירידה נמוכה מאוד ביכולות שלה.
אם נפשט את זה – המטרה של סטורדוט היא להפוך את טעינת הרכב החשמלי לתהליך שייקח, פחות או יותר, את אותו פרק הזמן שלוקח לנו לתדלק רכב בנזין – 5-10 דקות וגמרנו. נכון, מי מאיתנו שמתנהלים כבר זמן מה עם רכב חשמלי ועושים שימוש בעמדות מהירות יודעים שאין כל רע בהפסקת קפה של 20-30 דקות אחרי נסיעה ארוכה שבמקביל אלייה הרכב יטען, אך ההתעסקות הזו לא מתאימה לכולם וזה עוד לפני שאנחנו בכלל מציינים את הנחיתות היחסית של תשתית החשמל בישראל והיקף הפריסה של עמדות מהירות ברחבי הארץ, זמינותן, והעדר תקנות מסודרות בכל הנוגע לחסימה של עמדות אלו על ידי רכבי בנזין.
נכון, סוללה אשר תאפשר טעינה מהירה באופן עקבי ללא פגיעה באורך חייה לא תפתור 100% מהבעיות ל-100% מהלקוחות הפוטנציאליים, אך היא בהחלט יכולה לקדם כניסה של רבים נוספים לעולם החשמלי. ולא רק אנחנו חושבים כך; הסיבה שקראנו לכתבה זו בשמה נובעת מההיכרות שלנו עם השילוב בין נושא הטעינה הציבורית לחוסר היכולת היחסי להשתמש ברכב חשמלי באופן עקבי אם אין עמדת טעינה ביתית צמודה.
אז חוץ מאיתנו, המגזין הקטן והנישתי שנמצא בארץ קטנה ונישתית בנקודה קטנה ונישתית בעולם, יש עוד כמה חבר'ה שחושבים כך: בין המשקיעים של סטורדוט ניתן למנות את דיימלר, וין-פאסט הוויאטנאמית (שהובילה לאחרונה את סבב הגיוס הרביעי של סטורדוט, וצפויה להגיע ארצה מתישהו בשנה הבאה), סמסונג, TDK, הזרוע האמריקאית של וולוו – וחברת הבת המשותפת לה ולג'ילי – פולסטאר (שממש לא מזמן דיווחנו על הטיזר לדגם הבא שלה – פולסטאר 3).
לוולוו ולפולסטאר יש גם תוכניות ספציפיות ביותר לסטורדוט: השוודים, ובעלי הבית הסיניים שלהם, מעוניינים להטמיע את סוללות ה-XFC של סטורדוט בדגמים כבר משנת 2024 והלאה – שנה אותה סימנו בסטורדוט כשנת ההפצה של הסוללות לכל מען דבעי, אחרי סיום כלל הניסויים והפיכתן ל"מבצעיות". כבר כיום, אבות-טיפוס של סוללות ה-XFC מסתובבים אצל מספר יצרניות (שאינן נמנות על המשקיעים בסטורדוט – אך שמן נותר חסוי ולנו נותר רק לנחש איזה קונצרנים אירופאיים או אמריקאיים מתפננים להם עם סוללות ה-XFC האלו), וישנו סיכוי גבוה מאוד שסוללות אלו יופיעו בעוד ועוד דגמים – שאת חלקם גם נראה בשלב כזה או אחר מתניידים על כבישי ישראל.
תחום הסוללות לרכבים חשמליים מכיל בתוכו מספר יצרניות ענק ועוד כמה גופים מעט קטנים יותר שעובדים על פתרונות לבעיות הקיימות, אך נראה שמבין כל אלו – במלחמה על "יותר טווח על אותו גודל סוללה" לעומת "יותר טעינות מהירות ללא פגיעה באורך החיים" – סטורדוט נמצאת בישורת האחרונה, ואנחנו – כמובן – נשמח מאוד לראות יצרנית ישראלית שתופסת פיקוד על התחום החשוב כל כך של הנגשה נוספת בעולם הרכב החשמלי ליותר ויותר אנשים.
בערוץ הטלגרם של מגזין פלאג מג תוכלו לקבל את העדכונים הכי חמים לפני כולם!
מה דעתכם על ההתקדמות של סטורדוט בענף הסוללות לרכבים חשמליים? בואו לדבר איתנו על זה בקבוצת הפייסבוק הרשמית של מגזין פלאג מג – עוברים לרכב חשמלי
