אם נשים בצד את ההתלהבות היתרה, והייתרונות האדירים של רכב חשמלי בשימוש פרטי, נראה שגם התעשייה הכבדה לוטשת עיניים לתחום זה, מכמה סיבות – ראשית, רכבי עבודה למינהם (החל מהסיטרואן ברלינגו החשמלית ועד לרנו 19 טון חשמלית או משאיות מאן החשמליות העתידיות) פולטים אפס מוחלט של מזהמים, מה שמאפשר להם לעבוד באזורים אליהם אסורה הכניסה לרכבי דיזל. שנית, הם עובדים בדממה מוחלטת – פרט לזמזום המנוע החשמלי, וייתכן שגם רעשים מסויימים של המרכב של המשאית לדוגמא (דחסן אשפה/ארגז קירור/מנוף), רכבי העבודה החשמליים עובדים בדממה מוחלטת.
יצרניות רבות – בינהן מרצדס, מאן, רנו משאיות, וולוו, איווקו ופיאט – עובדות במרץ על פיתוח פלטפורמות חשמליות לרכבי העבודה שלהן, לא משנה אם מדובר במסחריות קטנטנות (דוגמאת הניסאן טאון-סטאר החשמלית שהוצגה ממש לאחרונה) או במשאיות ענק. הייתרונות אדירים, המחירים עדיין גבוהים, אך יש לא מעט גורמים שלוטשים עיניים להצטיידות בציים של רכבי עבודה חשמליים. למעשה, חברות גדולות כל כך משוועות לכך, ועסקאות בהן נמכרת כמות של עשרות משאיות חשמליות לגורם כלשהו למשל נחשבות להצלחות כל כך גדולות, שכאשר עסקה שכזו מתרחשת – יצרן המשאיות מוציא הודעה לעיתונות על כך – דוגמא מצויינת למקרה כזה היא הודעה לעיתונות שהוציאה יצרנית המשאיות מיצובישי פוסו (ששייכת לחטיבת המשאיות של מרצדס) על כך שהיא מכרה לאחרונה עשרות משאיות חלוקה עירוניות חשמליות לחברת הדואר האוסטרלית, או רנו משאיות – שהוציאה הודעה לעיתונות על מכירת 20 משאיות חשמליות למבשלת הבירה פלדשלוסן.
אבל לא רק תחום הרכב המסחרי או הרכב הכבד ממהר במירוץ להתחשמלות מלאה – גם עולם הצמ"ה עובד על כך במרץ. בתחום זה, חטיבת הצמ"ה של וולוו היא אחת השחקניות העיקריות בעולם (וגם בארץ), והחברה מודיעה כעת על סיומו של פיילוט בן שנה שבמסגרתו נבחנו זוג כלי צמ"ה חשמליים לחלוטין בקליפורניה שבארצות הברית. הפיילוט הוכתר כהצלחה, וכעת וולוו נערכת לתחילת השיווק של זוג הכלים.
הראשון הוא מחפרון זעיר חשמלי של וולוו מדגם ECR25. אתם וודאי נתקלתם לא מעט במחפרונים הקטנטנים האלו, אשר גם בארץ נפוצים מאוד – ומשמשים למגוון עבודות בשטחים ציבוריים למינהם כמו גם שימוש נרחב באתרי בנייה מסוגים שונים. למחפרון הזעיר החשמלי סוללה בגודל 20 קוט"ש, שלפי וולוו – מספיקה לזמן עבודה ממוצע של כ-4 שעות, בהתאם לשימוש. חשוב לציין, שבניגוד לשימוש המאוד פשוט של רכבים חשמליים – אשר נמדד לפי גודל סוללה ולפי טווח מוצהר, כלי עבודה הנדסיים נמדדים (גם במקרה של מנוע דיזל) לפי שעות עבודה ולא לפי קילומטרז' שהם עושים, היות ובמקרים רבים מאוד – המרחקים אותם כלים אלו גומעים הם זניחים, אך הם עובדים ללא הפסקה מסביב לשעון. ל-ECR25 ישנה יכולת טעינה מהירה, שתאפשר טעינה של הסוללה ל-80% בתוך כ-50 דקות, או טעינה סטדנדרטית בקצב של כ-4 קילו וואט לשעה.
הדגם השני אשר סיים פיילוט מוצלח הוא הוולוו L25, מעמיס אופני קומפקטי חשמלי (על מנת לחסוך במלל, נשתמש במינוח טרקטור חשמלי). גם כאן, כלי העבודה ההנדסי הזה זכה להצלחה במסגרת הפיילוט, למרות שהשימוש בו אגרסיבי וקשוח משמעותית לעומת המחפרון הזעיר החשמלי, ECR25. זהו כלי עבודה הנדסי אשר יכול לשאת עומסים כבדים מאוד ולעבור מרחקים גדולים יותר, במהירות גבוהה יותר, ואפשר להיות בטוחים שאף אחד לא ריחם על ה-L25 החשמלי בזמן הפיילוט. כאן, הסוללה גדולה משמעותית – 39 קוט"ש, אשר תספיק לטווח של כ-8 שעות עבודה, בהתאם לשימוש. טעינה מלאה תארוך כ-12 שעות, וטעינה מהירה תתאפשר בתוך כשעתיים. במקרה של הטרקטור החשמלי הזה, קשה שלא לתהות מה קורה כאשר הסוללה שלו נגמרת במהלך יום העבודה ואין גישה באתר הבנייה לעמדת טעינה מהירה, אך ייתכן שבשלב זה הטכנולוגיה בשלה לספק פתרון למקומות בהם נדרשת עבודה במהלך שעות האור הטבעי ובמסגרת יום עבודה "ממוצע", יחד עם שימוש של הלקוח במספר כלים שונים – כאשר למשל שניים נמצאים בטעינה ושניים עובדים וחוזר חלילה.
לאחר סיום הפיילוט, וולוו שחררה מספר נתונים אשר נוגעים לחסכון הרב שכלים אלו אפשרו – במהלך זמני העבודה בהם השתמשו בזוג הכלים ההנדסיים החשמליים, נחסכו מעל ל-2000 ליטרים של סולר. כמות זו הייתה מייצרת בתורה, באמצעות השימוש המאסיבי והבלתי פוסק בכלי העבודה האלו, מעל ל-6 טונות של גזים מזהמים לאטמוספירה. גם מידת הרעש של כלים אלו זניחה, ובגלל העדר מנוע דיזל מזהם – הם יכולים לעבוד במקומות ומבנים בהם יש בקליפורניה איסור לכלי דיזל לעבוד, מה שמאוד מגביל את הקבלנים והעוסקים במלאכה.
המחפרון הזעיר, ECR25, ישווק בארה"ב כבר בינואר הקרוב, והטרקטור החשמלי L25 ישווק במהלך החודשים הראשונים של 2022 לקהל הרחב בארה"ב. מהלך זה ממשיך את ההסתערות של וולוו צמ"ה על תחום הציוד ההנדסי החשמלי, כאשר היצרנית החלה למכור כבר בשנת 2019 בצרפת כלי עבודה חשמליים, והודיעה בשנת 2020 כי היא מפסיקה את פיתוח מנועי הדיזל בהם היא עושה שימוש בציוד שלה. הצהרה זו לא אומרת שהם יורדים באופן מוחלט מייצור, ואנחנו נמשיך לראות – גם בארץ – כלי עבודה רבים מונעים במנועי דיזל, אך גם כאן – החגורה סביב הצוואר של מנועי הבעירה הפנימית הולכת ומתהדקת, ואלו יעלמו מן העולם בעשורים הקרובים.
חשקה נפשכם בצמ"ה חשמלי? בואו לדבר איתנו על זה בקבוצת הפייסבוק הרשמית של מגזין פלאג מג – עוברים לרכב חשמלי
